אתמול היה ערב פרידה מלין, הברמנית הנאמנה שלי מזה שנה וחצי.
לין החליטה לפני כמה חודשים בגלל איזה חרא שהתנהג אליה לא יפה שהיא חייבת לזוז מפה לכמה חודשים.
אז היא מצאה ארגון שמארגן משלחות של עזרה הומניטרית באפריקה.
אמרתי לה שאחרי שתחזור תמיד תהיה לה עבודה אצלי והפקתי לה ערב פרידה כמו שצריך.
הזמנתי את אחת הלהקות המקומיות האהובות עליה, את כל החברים שלה והקבועים מהפאב, האלכוהול זרם
והיה גם די ג'יי שמיקסס בסוף הערב.
לין הופתעה מגודל האירוע(היא תמיד היתה בחורה צנועה ושקטה).
בסוף הערב נשארנו רק אני והיא, תמיד היה לנו מנהג להשאר קצת בסוף הלילה, אחרי שכל השיכורים
הלכו להם, לעשן ג'ויינט קטן ולדבר קצת על החיים.
גילגלתי את הג'ויינט והיא שאלה:
איך זה שעד היום לא קרה בינינו כלום?(צנועה ושקטה אבל תמיד ישירה)
כי היתה לי חברה וחוץ מזה את עבדת פה.
כן, אבל כבר אין לך חברה ואני כבר לא עובדת פה...
נכון, האמת היא שחשבתי על זה לא מעט פעמים אבל לא יודע...לא הסתדר לי...אולי
פשוט לא הצלחתי לראות אותך בתור בחורה לילה אחד או כמה לילות, וליותר מזה אני פשוט לא מסוגל כרגע.
טוב אז אולי אתה לא מכיר אותי טוב כמו שחשבתי
התחלתי לגמגם בעלבון קל אבל זה כבר לא עניין אותה.
היא פתחה את כפתורי החולצה שלה, לקחה לי את היד ושמה אותה על החזה הקטן והזקור שלה.
התנשקנו.
כל הסצנה נראתה לי מוזרה מאוד...פשוט לא הסתדר לי במוח שאני מתנשק עם לין.
אבל התגברתי על זה.
היה משהו מסעיר בלגלות גוף מוכר ולא מוכר...במשך חודשים ראיתי אותה.
ועכשיו באמת ראיתי אותה....נקודת חן בולטת על השד הימני...הפטמות שדמיינתי גדולות יותר.
הפירסינג בטבור שלא ידעתי על קיומו...קעקוע של שדון על הירך....הריח..הטעם.
שכבנו עד הבוקר המאוחר...ואז היא הלכה.
ויש לי הרגשה שלא אראה אותה יותר..
היום קמתי אחרי הצהריים ופתחתי את הוילון לעיר לבנה.
השלג הראשון יורד עדיין...הגגות לבנים..והמכוניות...וגם שוק חג המולד נפתח היום, חודש לפני.
חורף אירופאי טיפוסי...אחרי שבע שנים אני עדיין לא רגיל לזה.
אדם.
The Phantom Rockers
פלייליסט לפוסט:
Opus 666 / Banane Metalik
Harmless Nail / The New Bomb Turks
Resurrection / Peter Pan Speedrock בקרוב אצלי בפאב
Leather Zombie / The Phantom Rockers
Bandiera Rossa / Pankrti
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
