שבת, שבע וחצי בערב.
הלכתי לישון אתמול ב6 בבוקר שזה דווקא לא רע לשישי בערב, אבל אחרי 38 שעות ללא שינה הייתי כבר ממש זומבי לקראת סוף הערב בפאב....ירקרק עם עיניים אדומות ונוהם לכל עבר.
היה דווקא ערב נחמד בפאב, יום שישי ללא הופעה זה די נדיר, לא היו הרבה לקוחות אבל אלו שכן באו ביזבזו הרבה כסף כך שהערב היה רווחי בלי להיות מעייף.
עכשיו ליל שבת, הערב הכי עמוס בשבוע, הברמנית שלי פתחה לפני שעה, אבל אני לא לחוץ להגיע כי ממילא האנשים יבואו רק בסביבות עשר מינימום אז הדלקתי לי פה נרגילה(תות ונענע)פתחתי לי בקבוק ORVAL בירה בלגית משובחת ביותר, ושמתי לי תקליט של ANGELIC UPSTARTS להקת Pאנק בריטית שמאלית רדיקלית מהאייטיז.
אני אוהב כשהם שרים בציניות בריטית אופיינית:
I never want to live my life
away from the golden shores
There's never a country in the world
with the scent of an English rose
England, oh England a country so great
the land of so fair and so true
There'll never be any colours like
the red, the white and the blue
שיר אהבה ושנאה למדינה.
כמה שאני מביו אותם....
גם אני כמותם אוהב את הארץ שלי ושונא בה הרבה דברים.
אני אוהב את המדבר ואת הים ואת הנחלים ואת תל אביב והפאבים והאוכל והמשפחה החברים הקיבוץ של סבא וסבתא שלי ההרגשה המשפחתית, השפה שהיא שפת אימי ואפילו את חום האימים של יולי אוגוסט.וחומוס כמובן.
אני שונא את הצביעות והגזענות הגוברת בארץ, השחיתות והכיבוש, הלאומנות שמזכירה משטרים אפלים, הכפיה הדתית, שנאת החינם והבורות.
אחת הסיבות שהקלו עלי לעבור לצרפת היתה העובדה שלא יכולתי לסבול יותר לראות את הארץ שלי מדרדרת ככה מבחינת חינוך, שחיתות ושנאה.
לא שפה מושלם, אבל צרפת היא לא הארץ שלי אז החסרונות שבה והעובדה שגם היא מדרדרת מכאיבה לי פחות.
טוב די אני אזוז לי.
אדם.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
