רבע לשתים עשרה בצהריים.
אני הרוג.
עייף מת.
כן, ניחשתם, אני עדיין אתמול בערב.
היתה אחלה הופעה בפאב....וישבנו עד שבע בבוקר עם הלהקה וכמה חברה, אחר כך עוד שעתיים של נקיונות...
כמה שאני שונא לנקות קיא....בגלל שאני נחמד אני לא נותן לעובדות שלי לנקות אלא מנקה בעצמי(אחת הסיבות שהעובדות שלי הכי נאמנות..).
אבל למה למה למה כל המקיאים תמיד אכלו פסטה? ולמה הם אף פעם לא לועסים?
טוב מספיק להגעיל אתכם...אבל הייתי חייב להוציא את זה(בלי תרתי משמע בבקשה).
בקיצור איכשהוא נהייה פתאום בוקר ועכשיו הוא נגמר ואני לא במיטה שזה ממש לא רציני מצדי אם מתחשבים בעובדה שמחר שבת וזהו הערב המלא והקשה בשבוע.
הרבה מהזמן עבר בצ'ט עם הידידה-יזיזה מישראל שבאה לבקר אותי בקרוב.
הנה עיקר השיחה:
קרנינה: היי אדמון (ככה אמא שלי קוראת לי....היא יודעת את זה..)
אדם: היי כפרה.....את לא מתפלאת שאני מחובר כל כך מוקדם
קרנינה: חחח בטח עוד בכלל לא הלכת לישון
אדם: אני עד כדי כך צפוי?
קרנינה: בדברים מסויימים אתה הכי לא צפוי
קרנינה: אבל את הרגלי השינה שלך אני מכירה הכי טוב :)
אדם: נו אז מה קורה? כבר קנית כרטיס?
קרנינה: מה עד כדי כך בא לך עלי?
אדם: מה?
אדם: בנאדם לא יכול סתם להתגעגע לידידה ותיקה?
קרנינה: לא
קרנינה: אני דווקא כן מתגעגעת אליך...
קרנינה: למצוץ לך....
קרנינה: ??
אדם: אני פה.....פשוט אין לי מושג מה לענות..
קרנינה: איך חברה שלך נראית?
שולח תמונה...
קרנינה: וואו!!!!!
קרנינה: איזה כוסית
קרנינה: יו לאקי פאק
אדם: אכן כן
קרנינה: אבל היא מוצצת טוב כמוני?
אדם: שישאר בינינו, אף אחת שאני מכיר לא מוצצת טוב כמוך
אדם: מה עם הקעקוע?סיימת אותו כבר?
קרנינה:ברור!ממזמן!!
שולחת תמונה שהייתי מת לפרסם לכם פה אבל מטעמים אתים לא אפרסם
אדם: אחחח
קרנינה: כמה זמן מאז ששכבנו בפעם האחרונה?
אדם: שש שנים בערך
אדם: הפעם האחרונה היתה על הפנטהאוז של ההורים שלי בראשון
קרנינה: אההה כן, זוכרת
אדם: כן....גמרת ארבע פעמים אל תשחקי אותה
קרנינה: אמרתי שזוכרת :)
קרנינה: אתה ממש מניאק לפעמים
אדם: למה?
קרנינה: ככה
אדם: טוב
קרנינה: כן
אדם: מה??
קרנינה: מניאק טוב, זה בדיוק מה שאתה
קרנינה: יודע להיות מניאק כמו שבחורה אוהבת
קרנינה: אבל אתה באמת בחור טוב, טוב לב
אדם: די אני מסמיק סתמי תפה כבר :)
קרנינה: עוד חודש אני אסתום לך את הפה אישית
אדם: נראה אותך ביצ'
קרנינה: טוב לך לישון כבר
אדם: טוב לילה טוב נשמה
קרנינה: לילה
אתם קולטים לאיזה צרה הכנסתי את עצמי?
אני לא יודע אם לבכות מאושר או להתאבד.
לילה טוב
אדם.