מאיפה להתחיל.
וואו...בדרך כלל כל כך קל לי להתחיל והפעם פשוט יש לי כל כך הרבה
דברים לומר שפשוט קשה להתחיל.
טוב נו.יאללה.
אז בסופש שעבר(15-16 באפריל)נסעתי ללימוז', זה בדרום מערב צרפת בחבל
לימוזן, שם מתקיים כל שנה פסטיבל סקא-פאנק אנטי פשיסטי, וכל הלהקות המובילות
מהסצנה הצרפתית והאירופאית מופיעות שם.
והייתי חייב חופש.
הייתי אמור לנסוע לבד אבל ברגע האחרון הצטרפו אלי שלושה חברים עם רכב, אז במקום לקחת רכבת נסענו באוטו...כמעט תשע שעות לכל כיוון....פשוט נורא....הייתי צריך לחשוב על זה ופשוט לקחת רכבת לילה נוחה....אחח כן פנקיסט בורגני ומזדקן שכמוני..
בקיצר הגענו בדיוק בזמן להופעה הראשונה, ואחת מלהקות הפאנק הוותיקות בצרפת
ומהאהובות עלי בכלל.
Parabellum
http://www.myspace.com/parabellumfr
לכו למיספייס שלהם ותקשיבו לקאבר שהם עשו ל Bang Bang
טוב חזרה לסיפור, אחרי ההופעות הלכנו לאפטר פארטי שם פגשתי המון חברה שאני מכיר מהופעות אצלנו בפאב ובכלל מהסצנה...ישבתי עם הסולן של פרבלום על בקבוק אלכוהול שזיפים(תוצרת מקומית שבעים אחוז)ודיברנו על המון דברים....
על איך זה להיות פאנקיסט בן שישים, על רוקנרול, פוליטיקה, סקס ואפילו על האפשרות שהם יופיעו אצלי בפאב, ושתבינו,
בסדר גודל אירופי הם הסקס פיסטולז הצרפתים...
הם הסתלקו מוקדם(בכל זאת בני שישים)ואנחנו המשכנו את המסיבה...היה די ג'יי טוב
ששם סקא, רגיי, דאב וכאלה והיה ממש שמח, הפאנקיסטים והסקינז האדומים-אנטי
פשיסטים הם ממש כמו משפחה ובכל אירוע כזה שהסצנה מארגנת אני מרגיש
ממש ממש טוב.
באיזה שהוא שלב(איך לא)התחלתי לרקוד עם בחורה אחת, דווקא לא לבושה
כמו פאנקיסטית חוץ מהפאצ' "אנטי פשיסט יוניטי".
באיזשהו שלב היא התחילה להרקיד אותי לכיוון השירותים...
נכנסנו.
היא שאלה אותי אם אני רוצה לעשות קצת קוק איתה...כבר שש שנים
שלא נגעתי בסם חוץ מגראס או חשיש....אבל רציתי להחזיק כל הלילה
אז אמרתי לה ששליש שורה תספיק לי בהחלט.
היא הוציאה את השקיק, הפשילה את המיני והגרביון והכינה לי מיני שורה
על הירך שלה...בעודי מסניף עברה בראשי המחשבה כמה שהסיטואציה
הזאת היא קלישאה מסרט פאנקיסטים משנות השמונים.
הקוק התחיל להמריץ אותי כמעט מיד והזדיינו ממש כמו חיות, את הצרחות שלה שמעו
אני די בטוח למרות הדי ג'יי והמוזיקה...יצאנו החוצה לנשום אוויר והיא אמרה לי שדרך
אגב קוראים לה לורנה ושהיא איטלקיה שגרה בבורדו(דרום צרפת).
נפרדנו בחיבוק(וצביטה קלה בטוסיק)וחזרתי למסיבה.
שתיתי עוד קצת, רקדתי עוד קצת והתעוררתי עם כאב ראש בבית לא מוכר.
Bonjour? שאלתי בתקווה....הייתי אמור לחזור למלון עם החברה שלי אבל
איכשהוא ידעתי שזה לא מלון אלא דירה, לפי העיצוב של מישהיא מהסצנה..
בחורה הופיעה פתאום עם מגש עם קרואסון, קפה ומיץ תפוזים....אפשר אספירין קודם?
שאלתי.
הסתבר שהייתי די גמור בסוף האפטר פארטי ושהבחורה שאלה אותי אם יש לי מקום לישון ואמרתי לה שאיבדתי את החברים שלי אז היא לקחה אותי אליה...ולא, לא שכבנו..ככה היא אמרה לי למקרה שאני תוהה ואכן תהיתי....כי היא היתה
מדהימה בטירוף והייתי כועס על עצמי לא לזכור שום דבר מזה...אז בלעתי שלושה אספירין ואכלתי חצי קרואסון והתחלתי לחקור את דלפין(השם שלה)על העיר
לימוז', על הסצנה והפאבים...מסתבר שהיא הבחורה שמכירה את כ-ו-ל-ם בעיר, מעמודי
היסוד של הסצנה(בכל זאת בת 35 למרות שנראית הרבה פחות).אז הלכתי להסתובב
איתה קצת, היא הראתה לי מקומות בעיר, חנויות תקליטים..כל מה ששווה לראות שם.
אחר כך הלכנו לסופר ועשינו קצת קניות...חזרנו אליה ובישלתי לנו(אנטריקוט ברוטב פלפל ושמנת ותפוחי אדמה מוקפצים בשום).
עיכלנו במשחק שחמט עם תה ונרגילה(שהבאתי איתי, אלא מה).
אז שכבנו...לא אפרט על הסקס הזה כי פשוט אין מילים לתאר...פשוט מדהים.
היא הסיעה אותי חזרה לפסטיבל אבל אמרה לי להשאיר את הדברים אצלה בבית
כי אין שום סיכוי שאני ישן במלון הלילה.
הלילה השני של הפסטיבל היה מוצלח ביותר למרות שלא היתה להקה אגדית
כמו פרבלום.
הלילה התחיל עם הקינקי קו קוז, להקת סקא-רגיי-סול מברצלונה שניגנו אצלי בפאב
פעם.
הנה המייספייס שלהם:
http://www.myspace.com/thekinkycoocoos
הערב המשיך עם אגדת הסטריט פאנק הבריטית-גרמנית הבלאגרס...הם פשוט אחת
מלהקות הפאנק הכי מגוונות שקיימת, יש להם שני זמרים, אחד שצורח פאנק בסגנון
אוי! בריטי קלאסי והשני די גיי שעושה ראפ ועושה סקראצ על הויניל, יש להם גם סקסופון וחצוצרה וזה נראה ונשמע ממש טוב...הם גם אחלה חברה כמו שתקראו בהמשך, אבל קודם כל תמונה קטנה והמייספייס:
http://www.myspace.com/blaggersita
אני צילמתי את התמונה הזאת אגב ומשמח אותי שהם שמו אותה במייספייס שלהם.
בקיצר אחרי ההופעה שוב הלכנו לאפטר פרטי וניסיתי לא להשתגע יותר מדי כי למחרת בצהריים אנחנו זזים חזרה צפון מזרחה...שמונה או תשע שעות באוטו עם הנג אובר...לא נחמד.
אבל לא כל כך הצלחתי ובכל זאת שתיתי לא מעט...קודם לכן הלכתי מאחורי הקלעים(כמובן שקיבלתי פאס)לפגוש את הספרדים שניגנו אצלי לא מזמן, הם שמחו לראות אותי
ועישנו קצת חשיש ביחד, אחרי זה הצצתי לחדר של הבלאגרס להגיד שלום ולהציג את עצמי, מסתבר שהם שמעו כבר על המקום שלי, אז ישבתי איתם קצת ואחרי שיחה קצרה הסתבר שהם ישנים הלילה אצל אותה הבחורה שאצלה אני ישן!
מסתבר שהיא קשורה למארגני הפסטיבל ושהיא אישרה מראש שאם יהיו בעיות ללהקה
מסויימת היא תקח אותם, היא שמחה שאני אהיה שם כי האנגלית שלה ממש גרועה(כמו של צרפתיה...).
אז אחרי האפטר פרטי שיכורים ושמחים לקחנו מונית לדירה של דלפין, ניפחנו שני מזרונים
מתנפחים לאנגלים הזקנים שנרדמו כמעט ישר, והלכנו להזדיין בחדר של דלפין..זה היה זיון עם ריח של פרידה, לא עצובה בכלל כי שנינו נחזור לחיים שלנו ודי נשכח זה את זו ולהיפך, אבל היה לנו כיף.
שעתיים מאוחר יותר המעורר של הפלאפון שלי צלצל ונזכרתי שאני חייב להעיר את האנגלים בזמן לטיסה שלהם, אז הערתי אותם(לא היה קל)הכנתי ארוחת בוקר קלה ותה, ואחר כך הזמנתי להם מונית.
התקלחתי והשארתי פתק וציור קטן לדלפין.
והלכתי.
פגשתי את החברה במלון, הם התחילו לחקור אותי מה עשיתי במשך כל הפסטיבל
וזה נכון שמחוץ להופעות לא ממש ראיתי אותם...אז אמרתי להם שהייתי צריך להיות קצת
בסביבה שונה מזו שיש לי בבית ושזו היתה המטרה שלי בנסיעה הזאת..הם הבינו.
תשע שעות מאוחר יותר הגעתי הביתה עם 40 מעלות חום, כאב בטן וגרון ומה לא.
הייתי משותק למיטה כל השבוע עד אתמול, ואתמול עבדתי כל הלילה, וזו הסיבה,
במקרה שאתם תוהים למה לא עדכנתי כל כך הרבה זמן.
ולמי שמחכה למייל, זה יגיע ממש בקרוב
אדם.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
