ארבע וחצי בבוקר.
קרנינה הגיעה היום.
חברה שלי החליפה אותי בפאב ואני הלכתי לאסוף אותה מתחנת הרכבת.
היא נחתה בפריז והסתבכה במטרו שהיתה אמורה להביא אותה לגאר דל אסט, תחנת
הרכבת בה הרכבות נוסעות מזרחה.
היא הגיעה ברכבת השניה ונראתה תשושה אך שמחה להגיע סוף סוף ולראות אותי.
התחבקנו לפחות חמש דקות ונדמה לי שאפילו ראיתי דמעה על הלחי שלה.
מבחוץ היא נראתה אותו הדבר אבל ההיכרות שלי איתה אמרה לי אחרת.
הלכנו לבר בתחנת הרכבת, שתיתי קוניאק מקומי שאני מחבב(איך אתה שותה את הדברים האלו?היא העירה)והיא שתתה בירה.
דיברנו קצת על מה שעבר עליה בזמן האחרון, תקופה לא קלה בכלל מסתבר.
פרידה קשה מאוד, מוות במשפחה ונסיון אונס....בקיצור טרגדיה אחרי טרגדיה.
ולמרות העצב ברקע עדיין אותה קרנינה מלאה בשמחת חיים וציניות עוקצנית(אז מתי מזדיינים כבר?).
בחורה שיודעת לשבור את הקרח.
זזנו אלי הביתה לפרוק את הדברים וישר לפאב(היא לא רצתה לנוח).
הרגע שממנו חששתי הגיע, היא פגשה את חברה שלי.
מצאתי תירוץ לברוח למטבח והצצתי דרך הדלת מדי פעם...בהתחלה זה נראה כמעט
כמו שיחת היכירות רשמית ואז קלטתי אותן מציצות אלי דרך הדלת, הן קלטו את המבט
מלא המועקה שלי ונשפכו מצחוק.
הקרח נשבר.
הפאב היה די ריק אז כדי לשבור עוד יותר את הקרח החלטתי לשכר אותן קצת(שתיהן נחמדות יותר ועוקצניות פחות אחרי כמה שוטים).
אחרי כמה שוטים הכנתי לנו ארוחת ערב(פסטה ברוטב שמנת עם פרשוטו ואפונה)
וירדנו על שני בקבוקי יין איטלקי.
סגרנו את הפאב שמחים ואפופי אדי יין וחזרנו הביתה.
התחלנו לראות סרט בדי וי די כשאני ישוב בין שתיהן, שתיהן משעינות עלי את הראש
ומחזיקות לי את היד....אחח הרגשתי כמו סולטן בהרמון עם שתי הנשים המועדפות עליו....
אחרי הסרט הורדתי את הכלב במצב רוח מרומם, וכשחזרתי מצאתי את שתיהן ישנות מחובקות על הספה....כיביתי את האור ויצאתי על קצות האצבעות...
עכשיו אני הולך לי לישון(לבד אבל מאושר).
ונראה מה יהיה מחר...
אדם.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
