אתמול היה חתיכת יום ארוך...
לא ישנתי בכלל בלילה שבין שישי לשבת כי פשוט לא היה טעם.
סיימתי בפאב בסביבות שבע בבוקר, הורדתי את הכלב, בדקתי מייל ועשיתי כמה סידורים ופתאום, שמונה וחצי בבוקר, ובשתים עשרה אירגנתי פגישה של מארגני ההפגנה כדי לדבר על סידורי בטחון, ובאחת ההפגנה..
קצת רקע בקשר להפגנה:
בלילה בין שישי לשבת שעבר בפאב מול הפאב שלי היה ערב הופעות אנטי גזעני.
בסביבות חצות 50 סקינהדז נאצים חמושים באלות ברזל, שרשראות, גז מדמיע ואקדח או שניים הגיעו למקום, הרסו את הבר, הפסיקו את ההופעות, וברחו די מהר כששמעו את סירנות המשטרה, למרבה המזל הם לא הספיקו להרביץ להרבה אנשים, אבל מתוך החמישים המשטרה תפסה רק מעטים.
השכונה שלנו היא שכונת הזרים, פה שחורים, ספרדים, ערבים, יהודים וסינים חיים בשלווה
והתקפה מהסוג הזה היא התקפה על חופש הביטוי, התרבות ובעיקר התקפה גזענית.
אז יחד עם עוד כמה סוחרים מהשכונה אירגנו הפגנה....יצא ממש טוב, הגיעו מעל 400 איש שזה לא מעט בהתרעה של שלושה ימים.
אז בקיצור אחרי לילה לבן אני מגיע לבית הקפה בו קבעתי עם הרדסקינז(סקינהדז אנטי פשיסטים)לדבר על האבטחה, למרות שהמשטרה אישרה ששוטרים יאבטחו אותנו, זה עלול לא להספיק, למרות שלא היו בעיות בסופו של דבר, צריך להזהר.
אחרי ההפגנה כולם הגיעו אלי לפאב לפגישה מעשית שנועדה לתכנן פעילות עתידית.
אחרי הפגישה לא יכלתי יותר, אמרתי לברמנית שלי לקחת פיקוד וזזתי הביתה לשלוש שעות מנוחה.
חזרתי לפאב.לא מעט אנשים מההפגנה עוד היו שם, שיכורים למדי.
אחרי שעות של עבודה מטורפת זה נגמר סוף סוף....
סיימתי לנקות והתכוונתי ללכת כשעל ספה אחת(דז'ה וו) הבחנתי בצורה לא רגילה.
כשהתקרבתי הצורה הלא רגילה לבשה צורה של בחורה ישנה(כן זה קורה לא מעט בפאבים).
זכרתי אותה מההפגנה, ומהפגישה אחרי זה, היה בה משהו נוגע ללב בפגישה, היא ניסתה לדבר, אבל לא ממש הקשיבו לה, והסתכלתי עליה וראיתי שהיא קצת עצובה.
הערתי אותה בעדינות ושאלתי אם הכל בסדר.
היא אמרה שקר לה נורא.הכנתי לה תה ונתתי לה את המעיל שלי.
היא היתה נורא נבוכה שהיא נרדמה ככה, בסך הכל בחורה צעירה ולא אלכוהוליסטית במיוחד..היה בה משהו שממש נגע בי..היו לה עיניים ממש יפות, משהו בין עיני שקד לעיניים מלוכסנות, והיא הזכירה לי מישהיא.
דיברנו המון, היא מדרום צרפת ופה פחות משנה, קשה לה עם המנטליות המקומית, אין לה הרבה חברים מה שהפתיע אותי כי חוץ מהעיניים העצובות היא נראתה מלאת שמחת חיים, בחורה יפה וממש לא טפשה.
סיפרתי לה על קשיי ההסתגלות שלי, היא לא האמינה שאני בצרפת "רק" חמש שנים(הצרפתית שלך טובה משלי...כן בטח).
בסופו של דבר זה הוביל לנשיקה ארוכה, לליטופים, לנגיעות, לעוד נשיקה כמה שעות ככה...וזהו.
שני זרים לבד בארץ זרה, מחפשים קרבה, מחפשים לא להרגיש לבד.
אדם.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
