Adam’s Rock’n’Blog

אני בבית.

הברמנית התקשרה מהפאב להגיד לי שעוד רגוע ושאני בהחלט יכול עוד להשאר בבית.

אני במצב רוח פילוסופי.

נרגילה מתובלת בחשיש בוערת.

ניק קייב והבאד סידס ברקע...אני אוהב את הסאונד שבליקסה בארגן תורם לקייב.... סאונד קר ומחושב המתאים לגרמני שבא מרקע של אינדוס-אלקטרו...מוזיקה שבדרך כלל אני מתעב....אבל השילוב הזה של ברגן וקייב....פשוט קסום. כמו מים שלא מצליחים לכבות להבה.

אני חושב על התקופה האחרונה.....זה קצת כמו חזרה לטינאייג'... הרבה אלכוהול....קצת סמים והמון המון סקס... תקופה מוזרה.

מאז שפתחתי את הפאב תמיד הייתי בשליטה מוחלטת...ועכשיו אני נותן לגלי הכאוס לשטוף אותי לכיוונים לא צפויים....ואני נסחף...וזה טוב ומוזר.. כאילו שאחרי כל השנים של בגרות מעושה אני פשוט הולך עם הזרם. אני חושב שנמאס לי מהכל, ואני צריך ריגושים. אני חושב שהרבה זמן פשוט לא הרגשתי מספיק, ושעכשיו אני מפצה על זה בהצפה של ריגושים.

להרגיש....הכי חזק...הכי הרבה...להרגיש טוב...לחוות כאבים...להרגיש כמה שיותר.

אני יודע שזה קיצוני אבל לא אכפת לי יותר. אני יודע שזה ממכר ואפילו מסוכן, אבל אני מאמין שזה חשוב יותר מסתם לחיות ולהעביר את הימים.

אני רק בטוח שאם זה לא יהרוג אותי, זה יעצב אותי לישות שלמה יותר...לא בהכרח טובה או יציבה, אבל עגולה יותר.

אז שיהיה רע או טוב....רק שלא יהיה בינוני ומשעמם.

ואסיים בציטוט הידוע של ג'ון דרק, שאחר כך השתמשו בו לתאר את ג'יימס דין:

 Live fast, die young and leave a good looking corpse

אדם.

ג'יימס דין לפני...

ואחרי..