לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

Adam’s Rock’n’Blog


קוראים לי אדם, אני בן 27 ואני גר במזרח צרפת. אני גר פה עם צרפתיה ומנהל פאב מועדון שמרכז את סצנת הפאנק רוק המקומית. החלטתי ליצור לי פה בלוג קטן כאמצעי לשמור על קשר מסויים עם הארץ, לכתוב בשפת אמי, ליצור קשרים עם אנשים ולקטר על הצרפתים ובכלל.

Avatarכינוי: 

בן: 43

MSN: 

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אפריל 2008    >>
אבגדהוש
  12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
27282930   

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

4/2008

על שתי הופעות ומכתב רשום


חרא.

אתמול נגמר רע והיום התחיל רע.

אמתול בלילה רבתי עם חברה שלי, שוב ריב טפשי על כלום...שנינו היינו עצבניים והלכנו לישון במצב רוח רע...כמובן שלא ישנתי טוב.

צלצול בדלת העיר אותי מוקדם...הדוור..מכתב רשום. כשאתה בעל עסק, מכתב רשום זה אף פעם לא טוב. בדרך כלל מס הכנסה שמבקש עוד כסף, או אחד הספקים, בקיצור כמעט אף פעם לא משהו טוב.

הפעם זאת היתה העיריה, שהזהירה אותנו שהשכנים התלוננו על הרעש, ולא המוזיקה אלא האנשים שמעשנים בחוץ. אינעל אמא שלכם, אתם מעבירים חוק שאוסר על אנשים לעשן בפנים, ובפאב שלי 95% מהלקוחות הם מעשנים, אז הם מצייתים לחוק ויוצאים לעשן בחוץ, ואני משגיח כל הזמן שאף אחד לא צורח ומשתולל שם, ועכשיו רוצים להעניש אותי על זה.

פשוט גועל נפש.

 

אז אפשר להגיד שאני במצב רוח שנע בין הדכאוני "אין מה לעשות כולם נגדי ואין שום דבר שאני יכול לעשות בקשר לזה" לקרבי "ברינג איט און זונות בביס אחד אני אבלע לכם את האמא". בערך חצי שעה מכל מצב רוח. אי צדק וחוסר אונים כתוצאה מאי צדק....אחד הדברים שמסוגלים לשגע אותי.

 

אתמול הייתי בשתי הופעות.... אחת של להקה של חברים שלי שהופיעו באוניברסיטה....הגעתי לקראת סוף ההופעה(כבר ראיתי אותם לפחות עשר פעמים). הצטרפתי קצת לפוגו ובסוף עליתי על הבמה לשיר איתם את השיר שבשבילו הגעתי להופעה. Poison Heart / The Ramones אחד השירים היותר יפים של הראמונס....היה ביצוע לא רע....טוב אין לי את הקול המאוד ספציפי של ג'ואי ראמון אבל בכל זאת היה נחמד.

בסוף השיר עשיתי סטייגדיווינג מרשים, לרגע היה נדמה לי שלא יתפסו אותי ונלחצתי(בכל זאת במה של ארבע מטר גובה)אבל תפסו אותי יפה ואפילו העבירו אותי על הידיים כמעט עד היציאה.

יצאתי וראיתי שעוד ממש מוקדם אז הלכתי להופעה באולם ההופעות הבינוני של העיר. היתה הופעה של דניאל ד'ארק, זמר צרפתי שהתחיל בפאנק רוק ועבר לניו ווייב, ועכשיו הוא מין רוקר מזדקן ועושה מין רוק-ניו ווייב עם טאצ של לאונרד כהן לא ציפיתי להופעה בלתי נשכחת, כי לחברה שלי יש את הדיסקים שלו ותמיד חשבתי שזה בסדר ולא יותר....אבל מהתו הראשון ועד צרחת הסיום הייתי משותק ומחושמל. פשוט הופעת רוק איכותית וחזקה...מוזיקאים מצויינים וזמר כריזמתי באופן כמעט אנטי כריזמטי(הזכיר לי במעט את לוקס אינטריור מהקראמפס).

יצאתי מההופעה כמו אחרי עשר אורגזמות עם חיוך מרוח על הפרצוף ושמתי פעמי לפאב. כבר היה די מאוחר, אז שחחרתי את לין(הברמנית)וסגרתי מוקדם. הגעתי הביתה ונורא רציתי לכתוב פוסט על ההופעה כשההרגשה עוד פועמת בקרבי, אבל אז רבתי עם חברתי על שטות(ממש על שטות!!)והלכתי לישון מבואס.

 

טוב אני אזוז לי בינתיים.

 

הנה תמונה של דניאל ד'ארק ולינק לשיר שלו ביוטיוב...אבל ההקלטה ממש לא שווה את הלייב.

 

   והנה הלינק

 

אדם.

 

הפלייליסט לפוסט הזה:  (לינקים ליוטיוב)

 

Kick Out The Jams / MC5

Personality Crisis / New York Dolls

Antisocial / Trust

Daddy Cool / Boney M

Liza & Louise / NOFX

Brought Back To Life / Nekromantix

New Rose / The Damned

נכתב על ידי , 16/4/2008 22:37   בקטגוריות אוף, החיים, זיוני שכל, מוזיקה, סקס, סתם, פוליטיקה, פילוסופי, תמונות, אהבה ויחסים, אופטימי, אקטואליה, ביקורת, סיפרותי, עבודה, פסימי, שחרור קיטור  
10 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



20,984
הבלוג משוייך לקטגוריות: 20 פלוס , החיים מעבר לים , אהבה למוזיקה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לGuitah' Adam אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Guitah' Adam ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)