היום לא התחשק לי לעשות כלום.
בעיקר לא ללכת לעבודה.
נשארתי בבית רוב הערב....חשבתי לכתוב משהו אבל הראש ריק.. שמעתי מוזיקה. הוצאתי תקליטים ישנים שכבר מזמן לא שמעתי... מארקי מון של טלוויזן, האידיוט של איגי פופ וקצת לינק ריי...
שתיתי בקבוק יין קיאנטי איטלקי וקצת וויסקי....סיימתי את קוביית החשיש ההולנדי.
לא הייתי שיכור וגם לא מסטול....נוסטלגי ומלנכולי כן הייתי. הרגשתי זקן בן מאה.
בשלב מסויים החלטתי שאם לא אצא מהבית זה יגמר רע. אז התקלחתי, לבשתי את חולצת הוואי פרחונית, לסתור את מצב הרוח הקודר ויצאתי אל הלילה.
טיילתי לי לבד והאכלתי קצת את הברווזים והברבורים שבנהר.
איכשהוא הגעתי לפאב קטן ליד הקתדרלה. די ג'יי מיקסס שם מוזיקה אלקטרונית שאני בדרך כלל שונא. היום זה התאים למצב הרוח שלי.מתכתי וקר.
הזמנתי קפה ושנפס אפרסקים מיושן. בחורה אחת לידי על הבר שאלה אותי אם אני לא בעל הפאב ההוא וקישקשה לי קצת באוזן....הינהנתי ולא ממש הקשבתי לה. הבאסים התחילו להכאיב לי באוזן השמאלית.
יצאתי החוצה לעשן ובחור שעבר ביקש ממני סיגריה. עניתי לו את האמת, שכרגע הצתתי את האחרונה. הוא קרא לי שמוק קמצן. בלי לחשוב האגרוף שלי עף לפנים שלו. הוא נפל ואז קם וברח.
הזדעזעתי מעצמי.
אני מאבד שליטה לגמרי.
חזרתי לפאב והזמנתי וויסקי כפול. הקשקשנית עוד היתה שם אז הזמנתי גם לה כוסית. היא אמרה עוד משהו שלא ממש קלטתי, קרצה לי והלכה לשירותים. הבנתי את הרמז הדק משהו והלכתי אחריה.
זה היה סקס מהיר ואלים....לא הכאבתי לה כמובן...הסקס היה פשוט מכני. כמו המוזיקה...מתכתי וקצבי.
יצאתי מהפאב בהרגשה ריקה. צלעתי לעבודה שם עזרתי בסגירה והלכתי הביתה.
אני מרגיש שאני נסחף ונאבד...אני יודע שאני חוזר על עצמי, אבל גם ההרגשה המחורבנת חוזרת על עצמה.
אדם.
פלייליסט לפוסט הזה:
Somebody Put Something In My Drink / The Ramones לפעמים אני תוהה...
Three Little Birds / Bob Marley
Turning Japanese / The Vapors
Horses / Patty Smith
Blank Generation / Richard Hell & The Voioids
The Needle & The Damage / Neil Young
Randez Vous With Anus / Turbonegro
One Meat Ball / Calvin Russel
Great Balls Of Fire / Jerry Lee Lewis
Toccata In Dm / The Toy Dolls המקורי כמובן של יוהן סבסטיאן :)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
