לפני יומיים סיפרתי לחברה שלי על סידוני.
אמרתי לה ששכבנו וסיפרתי לה על הספקות שיש לי בקשר אלינו. אמרתי לה שאני לא יודע אם האהבה עוד קיימת או אם הפכנו למין שותפים לחיים, חברים טובים ושותפים לעסק....
זה היה אחד הדברים הקשים ביותר שעשיתי אי פעם.
עזבתי את ישראל ובאתי לפה בשביל להיות איתה.
למדתי שפה ופתחתי עסק, הקמתי לי חיים פה בשבילנו, והכל מתנפץ למול עיני.
והיא שתמיד היתה פה בשבילי, החברה הכי טובה שלי, מי שחשבתי שתמיד תהיה אהבת חיי, והנה היא מולי בוכה ומתחננת שלא אעזוב אותה, שאני כל חייה ושהיא לא תחזיק מעמד בלעדי.
לראות אותה ככה פשוט הרג אותי...שיתק אותי.
אם אני אוהב אותה או לא כבת זוג לא משנה את העובדה שהיא החברה הטובה ביותר שלי.ופגעתי בה נואשות.
אני חרא ולא יותר.
החלטתי לבוא לישראל לשבוע, לנוח קצת ולחשוב על כל הסיטואציה ממקום אחר...אז ביום שלישי אני מגיע לארץ לשבוע הבראה.
כרגע העניינים בבית לא קלים..אני מטפל בחברה שלי שנכנסה לדיכאון בעקבות מה שאמרתי לה, אני מנסה לדבר מדי פעם עם סידוני שלא תחשוב שנעלמתי לה, היא מבינה שאני צריך זמן להחליט מה אני רוצה לעשות, ומה אני מוכן להקריב...
אני מקווה שבקרוב אדע...כי לא אוכל להמשיך לחיות בצורה כזאת הרבה זמן.
אדם.
פלייליסט לפוסט:
Ball & Chain / Social Distortion
Rock This Town / Guana Batz
Jet Boy Jet Girl / The Damned
Peaches / The Presidents Of The USA
Where Its At / Beck
The Distance / Cake
The Damned