למה אני כזה חרא לפעמים?
בדרך כלל אני חושב שאני בן אדם לא רע, יש לי ערכים, אנשים מחבבים אותי יותר מששונאים, אני אוהב לרצות אנשים ולשמח אותם, אבל בכל זאת, לפעמים אני יכול להיות חרא אמיתי.
בתור בעל פאב המון בחורות מתחילות איתי, פעם הייתי צריך לעבוד בשביל לזיין, היום אם הייתי רוצה הייתי יכול לשכב עם בחורה ביום.
אבל יש לי חברה, וטוב לי איתה, וכבר חמש שנים כמעט שאני איתה ותמיד נשארתי נאמן.
אבל בזמן האחרון קשה לי להגיד לא לבחורות שמתחילות איתי, בגלל שאני לא אוהב להגיד לא, בגלל שהזין אומר לי ללכת על זה בזמן שג'ימיני קריקט צועק עלי באוזן שאני כזה מניאק ושאתבייש לי.
אתמול עבדתי לבד,ושלוש בחורות באו לשבת על הבר, אחת מהן אני מכיר די ממזמן, בקיצור אחת מהשתיים האחרות, בחורה פשוט מהממת, מין יופי מסוג שרואים לפעמים באיזור הזה של צרפת, קצת צרפת, קצת גרמניה ועוד משהו שקשה להגדיר, בחורה גבוהה עם עצמות לחיים ארוכות ועיניים ירוקות, והיא דחפה לי פתק ליד בזמן ששילמה, אחרי שהן הלכו פתחתי את הפתק והיה כתוב בו "אני אחזור בשעת הסגירה" עם מספר טלפון.
ובשתיים בלילה בדיוק היא חזרה.הספיקה להחליף בגדים.בטוח החליפה תחתונים.
ריח נקי, בלי הבושם שצרפתיות מעריכות יותר מדי לפעמים, מיו ריח של תינוקות, פשוט נקי.
הגשתי לה חצי ליטר בירה ושוט של זוברובסקה(בחורות פה יודעות לשתות).
דיברנו קצת, ובסופו של דבר היא הלכה, לא בחורה טפשה.
היא הבינה שאם עוד לא קפצתי עליה כנראה שגם לא אקפוץ.
אז לא בגדתי.
אבל רציתי..
ממש ממש רציתי.