לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

Adam’s Rock’n’Blog


קוראים לי אדם, אני בן 27 ואני גר במזרח צרפת. אני גר פה עם צרפתיה ומנהל פאב מועדון שמרכז את סצנת הפאנק רוק המקומית. החלטתי ליצור לי פה בלוג קטן כאמצעי לשמור על קשר מסויים עם הארץ, לכתוב בשפת אמי, ליצור קשרים עם אנשים ולקטר על הצרפתים ובכלל.

Avatarכינוי: 

בן: 43

MSN: 

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    דצמבר 2008    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
28293031   

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

12/2008

על הרפתקאה ומחלה.


אני חולה.

 

 

אוףףף כמה שאני שונא להיות חולה....וזה תמיד נופל עלי בתקופה הזו של הימים הבאמת קרים הראשונים..המינוס חמש או

מינוס עשר מעלות...ולא יעזור כמה שכבות שאלבש זה עדיין יחדור פנימה ויקפיא לי את האמאמא ויעשה אותי חולה.

 

אתמול התחשק לי להסתלק אז הלכתי לתחנת הרכבת וביקשתי מבחורה בדלפק כרטיס לרכבת הבאה לאן שלא תהיה.

היא הסתכלה עלי בשוק "אתה בורח ממישהו?" היא שאלה.

הפעם דווקא לא ממש...סתם התחשק לי להחליף אוויר...ואולי בעצם אני כן בורח...לא יודע..למה, בא לך לבוא?

היא הסמיקה וענתה שהיא מסיימת עוד חמש דקות אבל יש לה פגישה עם אחותה לקפה.

איש אחד מאחורי התחיל למלמל משהו על אנשים שלא אכפת להם מאחרים שממהרים ושיכולים להפסיד את הרכבת שלהם.

 

אמרתי לה, טוב אז תני לי כרטיס ואם בא לך להצטרף תפגשי אותי על הרציף.

 

והיא באה...אפילו הספיקה להתאפר..אחח בחורות.

 

עלינו על הרכבת לנויינקירשן....

עיר נידחת למדי בחבל הסאר הגרמני כשעה נסיעה ברכבת המהירה.

בנסיעה התוודענו קצת...סיפרתי לה על עצמי ועל הפאב, היא שמעה עליו אבל אף פעם לא יצא לה

להגיע...היא סיפרה שקוראים לה קלמנטין(אשכרה יש שם כזה בצרפת..)שהיא סיימה תואר שני בפילוסופיה, מה

שלא ממש עוזר לה למצוא עבודה טובה ובינתיים היא מוכרת כרטיסי רכבת, ושעד היום חוץ מערסים שמנסים

דרך קבע להתחיל איתה אף אחד לא הזמין אותה ברצינות לנסיעה ברכבת...ושהיא דווקא חיכתה שיגיע משהו כזה..

ושהיא כבר התחילה להתאכזב מהעבודה בתחנה.

And then I came and rocked your world ! אמרתי ברצינות מעושה.

היא חייכה ושאלה אם אני בכלל מכיר את נויינקירשן...אמרתי שדווקא הייתי שם פעם בהופעה ועשיתי

סיבוב בעיר ואני זוכר פאב אחד דווקא בסדר גמור...

כשהגענו הלכנו קודם כל למסעדה כי שנינו גווענו ברעב...מצאנו מסעדה מקסיקנית לא רעה בכלל

ואכלנו המון אינצ'ילאדות ושתינו מרגריטות....אחר כך הלכנו לפאב ההוא והבעלהבית אפילו זכר אותי

מהערב ההוא שביליתי שם פעם ושלח לנו סיבוב על חשבון הבית....מזמן לא נהנתי ככה...היתה הרפתקאה ממש

נחמדה...בסביבות חצות תפסנו את הרכבת האחרונה וחזרנו...הצעתי לה לבוא אלי לסיים את הערב עם איזה די וי די

והיא נענתה...

דווקא לא שכבתי איתה....התנשקנו הרבה והיה ממש ערב נחמד לא התחשק לי לנסות ללכת רחוק יותר.

 

חוץ מזה שבסוף הערב כשנפרדנו וביקשתי את הטלפון שלה היא אמרה כדרך אגב שיש לה חבר...אבל בכל זאת נתנה לי את המספר

 

חבל שלא זיינתי אותה בעצם..

 

ואחרי כל זה התעוררתי חולה.

 

אוף....אני מקווה שארגיש יותר טוב לפני הסילבסטר...

 

אדם.

 

 

 

פלייליסט לפוסט:

 

Suspect Device / Stiff Little Fingers

Sonic Reducer / The Dead Boys

Nellie The Elephant / The Toy Dolls

Wot? / Captain Sensible

Maggie / The Exploited

A.C.A.B (All Cops Are Bastards) / The 4 Skins

נכתב על ידי , 30/12/2008 21:22   בקטגוריות אוף, דיכאון, החיים, וידאוקליפים, זיוני שכל, זיונים חסרי משמעות, יציאות, מוזיקה, סקס, סתם, פילוסופי, צרפת, רוקנרול, תמונות, אהבה ויחסים, אופטימי, אינטרנט, אקטואליה, ביקורת, סיפרותי, עבודה, פסימי, שחרור קיטור  
8 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



כריסמס בפאב...


כריסמס...

 

כמו פסח בגולה...תקופה שנואה עלי..

בפסח אני נזכר בארוחות המשפחתיות של משפחת האנרכיסטים שלי...חזיר חמץ וכל מיני טריפה בלי לשכוח

את האלכוהול בכמויות ואת הג'ויינט המסורתי עם בני הדודים בחדר שלי או בחצר..אחח כמה שזה חסר לי...עם כל

התסביכים שלי דווקא משפחה חמה ותומכת אף אם מטורללת במקצת יש לי.

 

ובכריסמס אני מקבל אותה שוב בהפוכה...כווולם עם הארוחות המשפחתיות שלהם והמתנות, ולי אין פה אף אחד..

אז השנה החלטתי לפתוח את הפאב בערב הכריסמס, ולפרסם זאת בקרב הלקוחות, שאלו שאין להם משפחה פה, או ברוגז

עם ההורים, או שסתם לא בא להם ואלו שכן אוכלים עם המשפחה יוכלו להצטרף אחרי הארוחה.

 

אז הזמנתי כמה חסרי משפחה כמוני לארוחה בתחילת הערב, הקהל היה מצומצם ומוזר במקצת....החברה לשעבר, פואד

הסקינהד הערבי שעובד אצלנו ובטח לא חוגג כריסמס עם המשפחה, רובי, רוקר אנרכיסט, אלכוהוליסט, אסיר לשעבר וחבר יקר

מאין כמוהו למרות השריטות הרבות, האמא של האקס, ידידה נורווגית שלומדת פה באוניברסיטה ושלא היה לה כסף לנסוע הביתה

לחג.

 

התפריט: צדפות ונקיניקים על מצע חסה ולחם בחמאה וסלסה למנה ראשונה, רוסטביף בשום ושמן זית עם תפוחי אדמה בתנור וקיש פטריות לצמחונים

למנה עיקרית, ופנקוטה קרמל לקינוח....כולם נראו מרוצים מהאוכל...וגם אני...הכל יצא בסדר ולא שרפתי כלום.

אחרי האוכל פתחתי את דלתות הפאב והייתי מופתע למדי מכמות האנשים שהגיעו....בדרך כלל אף אחד לא יוצא בערב הכריסמס...אבל

אולי הסיבה היא שהכל בדרך כלל סגור...בקיצר חגגנו עד הבוקר וסיימתי את הערב עם מריקה הנורווגית אצלי בדירה.

ערב לא רע בכלל...

 

אגב החלטתי לפנק את עצמי בגלל שאין לי אף אחד שיקנה לי מתנות אז קניתי לי גיטרה חשמלית עבודת יד, הגוף של הגיטרה

עשוי מקופסא של סיגרים קובנים, כמו שעשו פעם הבלוזמנים הכושים שלא היה להם כסף לגיטרה...אבל היום סאונד כזה עולה ביוקר..

 

 My Cigar Box Guitar

 

 

היום השתדלתי לנוח ולא לעשות שטויות כי מחר יש אצלי הופעה מצויינת שתמשוך קהל רב...

הלהקה נקראת המרפאה של דר שולץ(La Clinik du Dr Shoultz)והזמר בלהקה הוא גם חבר בלהקה שנקראת פרבלום, שהיא כבר

30 שנה אחת ממייסדות הפאנק רוק הצרפתי, ולהקה פופולרית מאוד בסצנה...המרפאה של דר שולץ מנגנים רק קאוורים(גרסאות כיסוי)לסטנדרטי

רוקנרול משנות החמישים והשישים, אבל בפאנק וסקא....הלהקה המקומית שמחממת אותם נקראת הוואד ביליז(Les Wad Billys)גם להקה פופולרית

למדי באזור שלנו, הם מנגנים גראז' רוק מהיר...אחרי ההופעות חבר שלי מארגן די ג'יי סט רוק ופאנק..בקיצור חתיכת ערב מחכה לי מחר.

אז לילה טוב לי...

 

 

אדם

 

הפוסטר של ההופעה

 

 

המרפאה של דר שולץ במייספייס

הוואד ביליז במייספייס

 

פלייליסט לפוסט:

 

Osmose 99 / Parabellum

Skitight / The Donnas

Fire On The Moon / The Bellrays

Rich / The Yeah Yeah Yeah's

I Want Candy / Bow Wow Wow

Motto / Judy & Mary

Jet Generation / Guitar Wolf

 

עריכה אחרונה: שישי 26 דצמבר(תיקון לינק ושגיאת כתיב מטופשת)

 

נכתב על ידי , 26/12/2008 18:41   בקטגוריות אוף, דיכאון, החיים, וידאוקליפים, זיוני שכל, זיונים חסרי משמעות, יציאות, מוזיקה, סקס, סתם, פילוסופי, צרפת, רוקנרול, תמונות, אהבה ויחסים, אופטימי, אינטרנט, אקטואליה, ביקורת, סיפרותי, עבודה, שחרור קיטור  
14 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



סופשבוע בפאב: שישי מסיבת סטודנטים שבת הופעה...


עוד סופשבוע עבר....וטוב שעבר.

 

בשישי היתה מסיבת סטודנטים בפאב עם שתי להקות ודי ג'יי....והמוני סטודנטים שיכורים...ורעש..

כמעט אמרתי תודה לאלוהים כשזה נגמר, ואז נזכרתי שאני לא מאמין באלוהים אז אמרתי תודה

לבטי דייויס או איגי פופ או מי שזה לא יהיה.

אתמול(שבת)היתה הופעה של דויד ווינסנט והמוטנטים, להקה מקומית טובה מאוד ובעיקר מוכרת מאוד בזכות

שירי הבארים שלהם, משהו שמשלב פולקלור אירי, צרפתי עם טקסטים של פאנקיסטים שיכורים, ושירי פרטיזנים ממלחמת העולם..קצת כמו הפוגס

אבל בסגנון צרפתי...אני אנסה למצוא ביוטיוב.

בקיצר חברה נפלאים וחברים טובים....רק שכל פעם שהם מופיעים נגמרת לי הבירה באמצע הערב...הפעם דווקא התכוננתי

יפה אז נגמרה הבירה רק לקראת הסוף...גירשתי את כולם לקראת שבע בבוקר...בגלל רעב וכאב ראש רציני.

 

היום ומחר אני בחופש וטוב שככה אחרי סופשבוע כזה....ועוד בלי סקס...

אבל קיבלתי שני מספרי טלפון במסיבת הסטודנטים והיום יש לי פגישה עם אחת מהן....אצלי בבית לסרט ופיצה...בדיוק

מה שאני צריך...ערב בלי לצאת מהבית.

 

 

אדם.

 

 David Vincent

 

 

פלייליסט לפוסט:

 

Mai Six Huit / David Vincent & ses Mutants      הלהקה מאתמול

Mare Basse / Les Amis d'ta Femme              הלהקה הקודמת של דוויד ווינסנט

I'm Forever Blowing Bubbles / Cockney Rejects

Barroom Hero / kick Murphys

Salty Dog / Flogging Molly

Dirty Old Town / The Pogues

נכתב על ידי , 21/12/2008 23:52   בקטגוריות אוף, החיים, וידאוקליפים, זיוני שכל, זיונים חסרי משמעות, יציאות, מוזיקה, סקס, סתם, צרפת, פילוסופי, רוקנרול, תמונות, אהבה ויחסים, אופטימי, אינטרנט, אקטואליה, ביקורת, סיפרותי, עבודה, שחרור קיטור  
11 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

20,984
הבלוג משוייך לקטגוריות: 20 פלוס , החיים מעבר לים , אהבה למוזיקה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לGuitah' Adam אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Guitah' Adam ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)