לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

Adam’s Rock’n’Blog


קוראים לי אדם, אני בן 27 ואני גר במזרח צרפת. אני גר פה עם צרפתיה ומנהל פאב מועדון שמרכז את סצנת הפאנק רוק המקומית. החלטתי ליצור לי פה בלוג קטן כאמצעי לשמור על קשר מסויים עם הארץ, לכתוב בשפת אמי, ליצור קשרים עם אנשים ולקטר על הצרפתים ובכלל.

Avatarכינוי: 

בן: 43

MSN: 

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    מאי 2008    >>
אבגדהוש
    123
45678910
11121314151617
18192021222324
25262728293031

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

5/2008

על גילוח, אשמה וקניות


חזרתי מקניות לפאב מזיע ומלוכלך.

לא ממש מלוכלך אבל מרגיש מזוהם. טיהור עצמי....זה מה שאני צריך.

 

נכנסתי למקלחת והתגלחתי מתחת לדוש. העברתי את סכין הגילוח על שיער הערווה..

לא יודע למה. המשכתי לגלח מסביב לזין, אחר כך גם את הביצים. יצאתי מהמקלחת והסתכלתי בראי.

מעניין....כמו של ילד קטן אבל לא ממש.

אני עוד אתחרט ואקלל את עצמי...זה יגרד. אבל הרגשתי נקי יותר.

 

אתמול הלכתי לסידוני. ישבנו אצלה בבית ואכלנו פיצה עם בייקון, פפרוני ופטריות.

סיפרתי לה עוד על הביקור בארץ...על הפגישות עם הפסיכולוגית ובכלל.

על ההרגשה הקשה של לחזור לכאן ולהתמודד עם כל השדים שלי.

היא ליטפה לי את הראש ונישקה אותי ואמרה שיהיה בסדר ושהיא תטפל בי.

אחר כך נתתי לה לטפל בי.

 

חזרתי לפאב באחת עשרה, בדיוק בזמן להרבה אקשן שלא ממש היה לי מצב רוח אליו.

היתה מסיבת יום הולדת לחנות התקליטים הכי רוקנרול בעיר והם ארגנו הופעות באולם ההופעות העירוני, ואפטר פארטי עם די גיי אצלי בפאב.

בסביבות חצות הפאב היה מלא עד אפס מקום, בשתיים הבירות מחבית אזלו ובארבע גם רוב הבקבוקים...

סגרנו בשש והלכתי הביתה.

 

החברה(לשעבר בערך) חיכתה לי, וכשראתה עד כמה אני מדוכדך אפילו ערכה לי שיחת עידוד והסבירה

לי שאני חייב להתעודד ולעשות כל מה שאני צריך כדי להיות מאושר. זה גרם לי לפרוץ בבכי של אשמה וכאב....

היא שאני עוזב אותה ומכאיב לה כל כך מנסה לעודד אותי ובעצם אומרת לי לא לחשוב עליה בכלל...

כמה אהבה...לא מגיע לי בכלל שיאהבו אותי ככה.

 

עכשיו אני זז להתכונן להערב....הופעות בפאב כמובן.

 

אדם.

 

פלייליסט לפוסט:

 

Flagpole Sitta / Harvey Danger

The Way / Fastball

Autobahn / Kraftwerk

Fuck Authority / Pennywise

Your Generation / Generation X

Leader Of The Gang / Gary Glitter

 

 Generation X

נכתב על ידי , 31/5/2008 23:07   בקטגוריות אוף, דיכאון, החיים, וידאוקליפים, זיוני שכל, זיונים בעלי משמעות, יציאות, מוזיקה, סקס, סתם, פוליטיקה, פילוסופי, צרפת, רוקנרול, תמונות, אהבה ויחסים, אינטרנט, אקטואליה, ביקורת, סיפרותי, עבודה, פסימי, שחרור קיטור  
13 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



החזרה לצרפת


נחתי בלוקסמבורג הבוקר ולקחתי רכבת הביתה.

 

בלב כבד מאוד חזרתי לצרפת.
שבוע בישראל עזר לי לקבל החלטות, אבל ממש לא הספיק לי.
לא ידעתי אם יהיה לי את הכח לבצע את ההחלטות.

 

הגעתי הביתה באחת בצהריים והדלת היתה נעולה כנראה עם המפתח מבפנים.
צלצלתי ודפקתי ואין תשובה....חששתי לרעות אבל החלטתי שמוקדם להלחץ אז
הלכתי לאמא של החברה שסיפרה לי שגנבו לה את התיק לפני יומיים ובגלל שהיה
שם מפתח של הבית הם החליפו את המנעול, והיא נתנה לי מפתח.
הטלפון שלה צלצל באותו הרגע והיא אמרה לי שבתה בדרך.


לא רציתי לפגוש אותה עם אמא שלה אז יצאתי לקראתה...

היא פגשה אותי בדמעות...היא חכתה לי בתחנת הרכבת וכנראה שפספסנו אחד את השני בכמה
דקות....גם אני לא עמדתי בלחץ ופרצתי בבכי.
היא רצתה לדעת אם אני עוזב אותה...וכל כך פחדה מהתשובה...ואני פחדתי
לתת לה אותה.


אז הלכנו לטייל ליד המים ונרגענו טיפה....וסיפרתי לה על הפגישות שלי
עם הפסיכולוגית וכל מה שהיא אמרה לי, שהקשר שלנו הפך לעול, שהפכנו ליחידה
אחת וביטלנו כל אחד את עצמו, שאנחנו תלותיים מדי אחד בשני, שהמגורים
והעבודה יחד הרסו לנו את הזוגיות...שאני מרגיש שאיבדתי את עצמי, שאני דועך
ונעלם ושאני חייב להציל את עצמי, שאני חייב להפרד ממנה...שאולי יום אחד
אחרי שאציל את עצמי אוכל לחשוב על להציל את הקשר איתה.אולי.
היא אמרה לי שהיא אוהבת אותי, שהיא רואה שאני דועך ושאם אני צריך ללכת
כדי לחיות שוב שאלך לי.


היה לה קשה נורא להגיד את זה אבל היא היתה כנה.


חזרנו הביתה והחלטנו שמחר נלך לחפש לי דירה.

קשה לחזור לפה.קשה נורא.
אבל אני עומד בהחלטה.

 

אדם.

 

פלייליסט לפוסט:

 

Dont Fear The Reaper / Blue Oyster Cult

Children Of The Revolution / T Rex

In The Deathcar / Iggy Pop & Goran Bregovic

Betrayed / The 4 Skins

נכתב על ידי , 29/5/2008 18:54   בקטגוריות אוף, דיכאון, החיים, וידאוקליפים, זיוני שכל, זיונים בעלי משמעות, מוזיקה, סקס, סתם, פילוסופי, צרפת, רוקנרול, אהבה ויחסים, אופטימי, אקטואליה, ביקורת, סיפרותי, עבודה, פסימי, שחרור קיטור  
11 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



סיכום יום שני בארץ


קמתי בערך בשלוש אחרי הצהריים במצב רוח חברותי.

 

לצלצל לחברים...צריך לצלצל לחברים.כן.

למי לצלצל? מי בכלל נשאר?

אחרי הצלבת נתונים של מי באיזור ואולי פנוי נשארו לי שלושה שמות.

הראשון בעומר אצל החברה שלו, ניפגש ביום ראשון.

השני לומד למבחן ונתראה בסופש.

והשלישי לא עונה.

 

עצוב....לא נשארו לי פה הרבה, והמעטים שנשארו לא זמינים לי כעת.

ישבתי קצת עם אחותי וניצחתי אותה(שוב)בשש בש למרות שהיא דווקא אחד האתגרים היחידים שלי במשחק הזה.

 

הטלפון צלצל...זה היה החבר מספר שלוש שקיבל את ההודעה ובדיוק הוא מסיים לעבוד והוא בצפון תל אביב ועוד

עשר דקות הוא יכול להגיע.סבבה.

 

אמא שלי נכנסה עם דודה שלי ששמחה לראות אותי קצת וכמה דקות מאוחר יותר גם חבר מספר שלוש.

ישבנו קצת בגינה עם אמא ודודה והחלפנו חדשות...בדיוק מה שהייתי צריך....קצת קשקשת נחמדה.

אחר כך דודתי זזה ואני וחבר מספר שלוש החלטנו לצאת לסיבוב לשתות איזה בירה איפשהו.

 

ישבנו בחוץ באיזה בית קפה פה ברת אביב ושתינו לף כהה וסיפרתי לו הכל...

חבר מספר שלוש הוא החבר הותיק ביותר שלי, הכרנו בכיתה גימל כשעברתי מהקיבוץ לראשון.

היו תקופות ארוכות בהן לא היה לנו קשר אבל תמיד הוא התחדש איכשהו ולפעמים אפילו כנגד הסיכויים.

יש לא מעט דברים בו שמרגיזים אותי כמו עקשנות ווכחנות מרגיזה, מידה של אגיאיסטיות ואפילו נרקסיסטיות.

אבל זה היה כמעט תמיד הוא שחידש את הקשר איתי כשנותק, והוא מכיר אותי ואני די בטוח שאני מאוד חשוב

לו, אני והקשר המוזר שלנו.

 

אז סיפרתי לו הכל והוא הקשיב לי עד הסוף בלי להפריע(לא מתאים לו בדרך כלל), שאל כמה

שאלות להבהיר כמה סוגיות ורק אמר שקל בטח לא יהיה, ושאני כבר יודע את התשובה איפשהו בתוכי,

שאולי קשה לי להוציא אותה או שהיא מפחידה אותי, אבל שהיא תצא כשתבשיל.

היה לי נחמד לדבר איתו....במיוחד בגלל שלא ציפיתי לקשב כזה ותגובה כזו.

 

סיכמנו שניפגש מחר אולי עם עוד כמה חברה שלו ואז הוא הלך לאיזה דייט ואני לקיוסק לקנות גרעינים

וקולה וטבק לנרגילה.

 

חזרתי הביתה ועשיתי בערך את אותה שיחה עם אמא שלי...רק בגירסא ארוכה ומפורטת עוד יותר.

התשובה שלה היתה מורכבת וארוכה יותר אבל הסתכמה בערך באותה נימה כמו עם החבר.

הבנתי שכשאני מדבר על זה עם אנשים זה עוזר לי להבשיל טיפה, לא כל כך משנה התגובה שלהם..

העובדה שאני מדבר על זה ומקשיב לעצמי עוזרת לי לפענח את עצמי מעט טוב יותר כל פעם.

אז זה היה יום פרודוקטיבי.

 

אחרי ארוחת ערב של חביתה עם בייקון ובצל, סלט ערבי, חומוס, פיתות וחמוצים וקצת טלוויזיה ההורים

פרשו ואני חזרתי לפאב ראש פינה לקרוא עוד קצת ולקשקש עם זרים.

 

ועכשיו אלך לבהות קצת בטלוויזיה עד שתשתלט עלי העייפות.

 

לילה טוב.

 

אדם.

 

פלייליסט לפוסט:

 

Smash It Up / The Damned

Ace Of Spades / Motorhead

Too Many Puppies / Primus

Rocks / Primal Scream

Movin' On Up / Primal Scream

Nelly The Elephant / The Toy Dolls

Nelly The Elephant Cartoon

 

The Toy Dolls

 

 

 

 

נכתב על ידי , 23/5/2008 05:50   בקטגוריות אוף, דיכאון, החיים, וידאוקליפים, זיוני שכל, זיונים בעלי משמעות, יציאות, מוזיקה, סקס, סתם, פילוסופי, צרפת, רוקנרול, תמונות, אהבה ויחסים, אופטימי, אינטרנט, אקטואליה, ביקורת, סיפרותי, עבודה, פסימי, שחרור קיטור  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

20,984
הבלוג משוייך לקטגוריות: 20 פלוס , החיים מעבר לים , אהבה למוזיקה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לGuitah' Adam אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Guitah' Adam ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)