כן, אתה, היחיד שאי פעם הגיב לי..
שאלת מה קרה אחרי מה שסיפרתי באותו פוסט מלפני שלושה חודשים, הפוסט שמחקתי.
ובכן, כעסתי על החבר שלי. במשך יומיים שלמים הוא התעלם ממני לחלוטין. שלא תבין אותי לא נכון- אני לא עד כדי כך דורשת צומי.. אנחנו לומדים בפנימיה. המצב הרגיל הוא שאנחנו אחד עם השני 20 מתוך 24 שעות ביום... ובמשך יומיים הוא לא התעניין בי בכלל. ידע שלא הרגשתי טוב- ולא שאל מה שלומי. ידע בדיוק היכן וכיצד למצוא אותי, ואפילו לא טרח לחפש. יכול שבגלל ההרגשה הפיזית הרעה גם הרגשתי קצת רע נפשית וכעסתי עליו כל כך.. לא יודעת. בכל אופן, הכל הסתדר. הוא התנצל, הבטיח שלא יעשה זאת שוב, אמר שבעצם גם הוא קצת חשב שאני מתעלמת ממנו. וזה כבר לא רלוונטי, כמו שאמרתי. עברו מאז שלושה חודשים נפלאים שלנו ביחד. אני אוהבת אותו. באמת.
וזאת היתה התשובה שלי אליך.
בת דודה שלי ילדה אתמול. נולד לה בן. זה הילד השלישי שלה. אני כנראה אראה אותו בקרוב.
כנראה שזהו לעכשיו...
אין לי יותר מדי מה לכתוב כרגע. יכול להיות שעם המשך כתיבת הפוסטים אני גם אשתפר. אחרי הכל- אין חכם כבעל ניסיון :)