אנטי הייסקול מיוזיקל

מור כאן.

תקשיבו, אני וים חשבנו על זה הרבה ו...

אנחנו סוגרות את הבלוג.

ההתלהבות שלנו ושלכם היא לא כמו בהתחלה,

וגם אין לנו כ"כ מה לרשום.

עזבו את הקטע שרק 3 או 4 בנות שלחו לנו דברים שלהם לספיישלים,

(וזה גם למה לא העלנו את הספיישלים)

גם יש פה מה זה חוסר התעניינות.

אנחנו מעדכנות פה כאילו אנחנו מדברות לקיר.

כאילו, אם לא נשאיר פוסט להרבה זמן, אבל ממש הרבה זמן,

יהיו בערך איזה 12 תגובות שחצי מהם הם שלנו.

המודעות של הבלוג כאן בישרא רק הולכת וקטנה, ואפילו שראינו שיצאנו פראייריות עם הקטע של הלינקים כי שמתי לב שכמה מחקו

אותנו מהרשימת לינקים שלהם ואצלנו הם עוד נשארו.

תקשיבו, אנחנו לא נסגור את הבלוג לחלוטין, אנחנו פשוט נשאיר אותו פתוח, ולא נעדכן.

כי לפעמים נעים להיזכר בימים הטובים וכמה צחקנו מכמה וכמה דברים

ולכל האלה ששנאו את הבלוג הזה -

אל תחשבו שאנחנו נשברות בגללכם. לא עבדתם מספיק קשה בשביל לגרום לנו לעשות את זה.

זה פשוט ההרגשה הנכונה שלנו לסגור. אבל אם תעזרו לנו להבין שאנחנו טועות,

מי יודע, אולי אנחנו עוד נדפוק קאמבק

בכל זאת, עד עכשיו, תודה לכל מי שהגיב, לכל מי שעזר והביא חדשות, שפרסם, שייחצן אותנו,

וכמובן, לגדולה מכולן,

ים.

היא לא פה איתי בשביל לדעת על העדכון,

אבל בכל זאת, שלא תחשבו, זאת החלטה שהחלטנו ביחד.

בקיצור, אני נאלצת לצאת מפה עם הרגשה של ביאוס ופספוס, שאולי הבלוג היה יכול ליהיות יותר מצליח אם הייתם מגיבים וכאלה.

אני מאחלת לכולם אחלה חודש ובכלל, אחלה שנה.

ואיך אפשר שלא לסיים עם תמונה פוטוגנית של אשלי, התמונה האחרונה שאני מעלה לכאן

היי,

כאן ים.

אני בכלל הזנחתי בטירוף את הבלוג,

גם בגלל שירד לי ממנו בטירוף

וגם בגלל ביצפר אבל זאת חפירה בפני עצמה. מי שבתיכון מבין אותי בטח.

בכלאופנ

אני ומור דיברנו על זה ובאמת שאנחנו סוגרות את הבלוג בלב כואב מאוד,

אפילו קצת שבור כזה :\

אין לי הרבה מה להגיד רק להסכים עם מור.

היה כייף.

ביי.