זאת ש...

יש כלכך הרבה דברים שאני רוצה לומר לך,

אבל פשוט לא יודעת איך.

יש כלכך הרבה דברים שאני אומרת לך,

אבל לא יוצאים לי נכון.

אני אוהבת אותך.

אבל זה לא מספיק.

בשלושת המילים הכלכך משמעותיות האלו,

אי אפשר להבין איך אני מרגישה אליך..

אני יכולה להמשיך ולכתוב פה עמודים על גבי עמודים

על איך שאני מרגישה רק מלשמוע את שמך,

על כמה שאני מודה לאלוקים ששלח לי את המלאך שלי- את החצי השני שלי,

אותך.

שיתפתי אותך בדברים,

שמעולם לא חשבתי שמישהו ידע.

סיפרתי לך סודות,

שחשבתי שלא ייצאו מפי לעולם.

פתחתי לפניך את כל ליבי ונשמתי,

בצורה שמעולם לא חשבתי שאוכל.

הראיתי לך צדדים בי,

שלא חשבתי שאף אדם בעולם הזה יראה.

אתה לא סתם עוד אחד,

אתה ה-אחד.

וכאן מתחילה הבעיה..

זה מפחיד אותי.

פחד מוות.

הידיעה שבכל רגע אתה יכול לקום, וללכת ממני,

הורגת אותי..

ואחרי שתלך,

מה אני אעשה עם כל אותם הזכרונות?

מה אעשה עם כל הסודות הכי כמוסים של שנינו?

מה אעשה עם כל הבדיחות האידיוטיות שאף אחד חוץ משנינו לא מבין?

אני יודעת שאני לא אמורה לחשוב על זה,

אבל אני פשוט מפחדת להיפגע כפי שכבר נפגעתי,

כל כך הרבה פעמים...

אתה מלאך,

אתה מדהים,

אתה מושלם!

בעיניי כל דבר שקשור אליך,

הוא מושלם..

כל דבר שקשור אליך,

הוא דבר טוב.

אני אוהבת אותך כל כך,

וזה מפחיד אותי...

אבל אני גם יודעת שאהבה שלנו היא לא סתם עוד אהבה חולפת,

היא דבר כלכך מיוחד..!!

יש אנשים שעוברים חיים שלמים

בלי להרגיש את מה שאנחנו מרגישים עכשיו..

את ההשלמה הזאת על- ידי אדם אחר.

את תחושת השלמות הזאת,

שרק אתה יכול להעניק לי..

את ההבנה הלפעמים מעט מפחידה שיש בינינו,

את ההבנה

בלי מילים,

בלי מעשים,

רק דרך זה שאנחנו כל כך קשורים אחד לשניה..

אני אוהבת אותך!

שם זה התחיל

פעם, מזמן,

בזמן שנראה לי עכשיו כמו חיים אחרים,

והלוואי שזה לעולם לא יגמר...!

תמיד שלך,

ו ר ק   ש ל ך !