[Songs, Stories And More [523304
כללי..... בעיקר אני, קצת קטעים ישנים שכתבתי בעבר הרחוק, סיפורים מחיי ועוד.... |
 כינוי:
©נגה... =] בת: 30 MSN:
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
מאי 2010
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | | | 1 | | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | | 30 | 31 | | | | | |
הוסף מסר | 5/2010
שוב פרנואידית
אני לא יודעת, אני... אני... אני כל כך דואגת לו. הוא... לא יודעת.
דבר ראשון עם החיידק הזה בבטן, דבר שני אנמיה, אז הוא תשוש ממש.
ובכלל, נטלי אמרה לי שהמערכת החיסונית שלו לא בדיוק מתפקדת, ויש לי נטייה להאמין לה.
לא דיברנו ממש כבר... קרוב לחמישה ימים. ראיתי אותו פעם אחרונה ביום שישי.
היום דיברנו כמה מילים במסן לפני שהלך לישון. אתמול לא דיברנו. שלשום לא דיברנו.
שישי אומנם התראינו, אבל זה לא שיצא לנו לשבת ולדבר.
לכל אחד יש את המתכונות שלו, הבגרויות שלו, החברים שלו, החיים שלו.
פשוט לא יוצא לנו לדבר....
ועולות בי הספקות שוב, כי אני כזו - פרנואידית ממש.
כשאני לידו, אני יכולה לשמוע את זה בקול שלו, לראות את זה בעיניים שלו, שהוא רוצה אותי.
אבל ככה כשזה דרך הפייסבוק, המסן או הסמסים, אני מרגישה מציקה-נדבקת כזו, שכל מה שהוא מנסה לעשות זה להוריד אותי מעליו. אבל אני לא מאשימה אותו בכלל, דיברנו על זה מספר פעמים שהוא דיסלקט ובגלל זה ממש קשה לו להתבטא בכתב והכל, ובאמת שאני יכולה להבין.
אבל בכל זאת, קורה איכשהו, שבמשך כמה ימים אני בספקות, ואיך שאני רואה אותו הם נעלמים.
אבל לא ראיתי אותו מלא זמן.
אני צריכה משהו שירגיע אותי.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
