אור קטן בוקע מהפתח הצר שנשאר פתוח בחלון החדר. קסי קמה ורואה את טומי שוכב על רגלה השמאלית. היא מחפשת את מייקי מימינה אך היא אינה מרגישה אותו. על הכר היה מונח פתק צהוב "בוקר טוב מותק, הייתי חייב לזוז לעבודה, אני אוהב אותך המון! דרך אגב יש מים חמים...", כתוב. היא קמה באיטיות, מנסה לא להעיר את טומי, יוצאת מהמיטה והולכת לכיוון המקלחת. המים היו בדיוק כמו שהיא אוהבת- ממש חמים. ריח השמפו בחדר המקלחת היה נעים. בזמן שאצבעותיה עוברות בין שיערותיה הארוכות היא שוקעת במחשבות על מה שאירע אמש..."מעניין למה הוא היה כזה שונה? אולי הייתי צריכה לשאול אותו? אולי קרה משהו חמור?...". היא סגרה את המים והם זרמו להם מבעד לפתח הניקוז כשהם סוחבים איתם את כל בועות הסבון והמחשבות. שברי הזכוכית היו אסופים ביעה שעמד ליד הפח "אפילו על זה הוא חשב" אמרה לעצמה קסי. בתוך המקרר עמדה לה כוס מלאה במיץ תפוזים סחוט וחתיכה מהעוגה שנשארה אתמול. קסי חייכה לעצמה והתיישבה ליד השולחן. טומי עלה על הכיסא שלידה והסתכל עליה אוכלת בהנאה את העוגה ושותה את מיץ התפוזים אשר נסחט באהבה. קסי לא יכלה לעמוד בפני פניו החמודות של טומי ונתנה לו חתיכה קטנה של עוגה אשר גרמה לו אושר גדול כל כך, ממש כאילו מצא את אהבת חייו. "אתה נהנה אה?" אמרה קסי בזמן שליטפה את ראשו וגופו האפרפר.

המנוע היה קר, הרעשים שבקעו ממנו היו מוזרים ולאחר שלושה ניסיונות הוא נדלק. "אני חייבת לחסוך כסף לאוטו חדש..." הרהרה לעצמה קסי בזמן שיצאה בזהירות מחניית ביתה. הרמזור התחלף לאדום, ידה של קסי נכנסה לתוך תיקה השחור בחיפוש אחר התיקייה עם המקרה הבא שעליו היא עובדת. "איפה התיקייה הזאת? אני מקווה שלא שכחתי אותה בבית.." חשבה קסי בזמן שגיששה עם אצבעותיה בתוך תיקה... "הנה זה!" צעקה קסי עם חיוך אושר על שפתיה. היא החנתה את המכונית בחנייה ולקחה את התיק. "קסי!" היא שומעת מאחורי גבה וצעדים נשמעים מתקרבים במהירות... 

מה דעתכם?!

נכתב במהלך שיעור כימיה...