בכיתה שקט
בשעת מיבחן קשה
מחוץ הרבה קולות חלקן מוכרות וחלקן לא
אני יושבת בכיתה [שיט אני לא זוכרת כלום] אני מבדרת אל עצמי מרוב יאוש
הראש שלי לא פה
אני איתו
אני חושבת עליו
איך הוא מדבר אלי יפה ונעים
במקום אחר, לא פה
במקום אחר...
עצמתי את העיניים חזק
[די!! שיר זה ניגמר די לחשוב עליו]
אני פותחת את העיניים ומתחילה לעבוד
פותרת שני תרגילי ושוב חוזרת אליו
שומעת אותו מדבר אלי
והקול שלו מרגיע אותי תמיד וכמה אני מיתגעגעת לקול שלו למגע שלו לריח שלו
והקול כ"כ מצויאותי
שתי דפיקות בדלת הדפיקות האלה היו כ"כ חזקות כי הכיתה היתה בשקט
כך שזה קטע לכולם את חוט המחשבה ניפתחה "כן" כל הכיתה צרחה ביחד חוץ מימני אני נישארתי עם הריח בעננים
"יא3 ?" הקול שלו החזיר אותי לאדמה וגרם לי להרים חזק את הראש
"כן?" אמרה במורה בשאלה
והוא לא ענה הוא רק עמד שם ובהה בי
אולי 30 שניות
ניער את הפרצוף ופנה אל המורה "אני יכול שניה את שירבבקשה?"
המורה היסתכלה עלי ועליו כמה שניות
"אני בן דוד מרחו רק באתי להגיד שלום"
לא נהנתי מהעובדה שהוא שיכר אבל נהנתי שזה הפספיק את המבטים המאיימים שלה בי ובו
"כן" היא הביטה בי מאוכזבת "אבל מהר כי יש לה מיבחן"
והחזירה לו מבט של מורה
היסתכלתי על הריצפה "תיבלעי אותי עכשיו!!" לחשתי
"מה?!" שאלה המורה בעצבים כי חשבה שאמרתי משו לא במקום
"כלום אני אחזור עוד שניה"הרגעתי אותה
אפילו לא הצלחתי להיסתכל לה בעיניים ויצאתי איתו
סגרתי את הדלת
הלכנו כמו מטרים ספורים והיתישבנו על ספסל קרוב ישבנו קצת רחוקים אבל אני מכירה אותו זה לא לעוד הרבה זמן
הוא הוציא סיגריה ושאל
" מה קורה?" לא ידעתי מה לענות אז החזרתי לו בשאלה מה אתה עושה פה? אין לך בצפר?"
ואז חשבתי על זה... אני בבצפר אני בטח ניראת כמו הצרות שלי ישר סידרתי את השיער שלי
את החולצה והיסתכלתי מה אני לובשת.
"את ניראת נהדר אל תחשבי אחרת!" הסמקתי וישר בלי הרבה לחשוב רציתי רק לנשק אותו
אבל עצרתי את עצמי להיתאפק אומרת לעצמי
ושוב שואלת מנסה לשחק אותה קשה ולא להראות לו כמה אני רוצה אותו
"מה אתה עושה פה?!" נו באמת מה אני חושבת לעצמי הוא בטח יספר לי איזה סיפר מגוכח על חבר שלו שהוא מכיר שהוא אמר לו שהחבר השלישי שמע שאחת אמרה ש...היתקרב מהר ונישק אותי בנשיקה כל כך עדינה וארוכה שהפסיקה את כל מחשבותי
הוא היתרחק לאט וככה השפתיים שלנו ניפרדו
"למה אתה עושה לי את זה?!" שאלתי אותו בעניים עצומות, כימעט בוכה אבל עוצרת את הדמעות
הם יתנו לו לחשוב משו אחר שאני לא רוצה שהוא ידע
"כי את חשובה לי ואני אוהב אותך"
זהו אני בוכה. הוא מחה את הדימעה שלי היתרחקתי
"ששמע יש לי שיעור וזה חשוב אני חייבת לרוץ
אם אתה רוצה לדבר איתי בא בהפסקה לכאן
מחיתי את הדימעהנ השניה וקמתי
נתיתי לו נשיקה על השפתיים הוא חייך
נתתי לו את האיפוד שלי ורצתי
לשירותים
[מה לעזאלזל חשבתי לעצמי איפה הדבולות שלי למה אני לא שולטת בעצמי למה אני לא יכולה להגיד לעצמי להפסיק]
אני יושבת שם בוכה כמו תינוקת ואין לי מה להגיד אני אפילו לו חושבת על כלום
תלמידה אחרת ניכנסה והתחילה לעשן
אז ברחתי משם
וחזרתי לשיעור
"שיר לכח לך יותר מידיי זמן זה מאוד מוזר"
היתבישתי בעצמי עוד יותר ממקודם
"אני ממש מצתערת המורה זה לא יקרה שוב"
ישבתי
"את בוכה? את בסדר?"
שיט היא שמה לב "לא,אבל אני יהיה בסדר"
היסתכלתי על הדף והיה יותר טוב עכשיוכאילו ירד לי איזה ריב מהלב
פתרתי הכל ויצאתי
* H.I.M. - Please don't let it go *
אני כתבתי את זה אגב
אז אל תיהיו רעים ותגיבו נוווו בבקשה
אני מקדישה את זה לנער שאני הכי אוהבת ושתמיד יש לי אותו
[לו אותי=P ]
זה הכל להיום
אני מיתחננת אם אין לכם משו חמוד להגיד אז אל תגיב טוב
מואאאאאאאה
ביי ביי מתוקים שלי
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
~This Is My Life~