בוקר טוב =]
ליפעמים אני כותבת פה גם סיפורים קצרים שלי
אין קשר הגיויני בין הסיפור המציאות
אז תהנו
ואז עברו 15 שנה והמתח ביננו כבר ירד לאט ואני ממשיכה בשיגרה שלי אין לי ראשיון אז אני נוסעת באוטובוס בהעבודה במועצה וחזרהכל יום 8.00-15.00
חזרה לכיבוץ כן אני יודעת שזה מוזר שאני גרה בקיבוץ כי אני אמורה לישנוא את הקיבוץ כי חיתי בו כל החיים אבל כשהיתבגרתי הבנתי שאין כמו הקיבוץ וכל יום בערב אני וכל החברים שלי ניפגשים בפאב בקיבוץ כמו פעם
אז כמו שאמרתי כל יום אחרי העבודה אני לוכחת אוטובוס של המועצה ואני כבר מכירה את כל הנהגים עוד המתיכון
יש לי מכום קבוע נכון זה טיפשי אבל אני יושבת במקום הזה כבר מאז שאני ילדה יש משו במקום הזה שמזכיר לי מאיפה אני באה ולאן אני הולכת
בחורה בת 16 שקובעת את לוח הזמנים שלך עלפי האוטובוסים יושבת וחושבת מנתחת נושאים,מחשבות,וכל מה שבאעצם הכל
אז הסיפור שלי מתחיל ביום רביעי ניגמר העבודה 15.33 .
מחכה לאוטובוס
עולה ואומרת שלום יפה לנהג ויושבת במקום שלי.
אפעם לא בחנתי את הנוסעים האחרים הם לא ממש מעניינים אותי.
שמתי את התיק שלי לידי והוצאתי ספר שאני הכי אוהבת וכראתי אותי 5-6 פעמים הוא מספר על נערה שהיתה רוצה לחזור בזמן אל כל הרגשות שלה אל החברים שלה אל האנשים שהיא אוהבת אל החים הישנים שלה ואיך היא משווה אותם לחיים שלה עכשיו בקיצור סיפור חיי
ואני קוראת לי ביזמן שהעברתי דף שמעתי קול מוכר כזה שמדבר מאחורי.
ניסיתי לזהות אבל אחרי שאמרתי לעצמי יותר מידיי שמות בראש החלטתי להיסתובב.
וראיתי אותו שם יובש עם רגליים פתוחות לבוש מהודר כאילו חזר מעבודה חשובה עכשיו.
והוא דיבר עם מישהו שתחילה דיבר על עצמו בילשון נקבה ואז זכר ושוב נקבה.
וזה בילבל אותי לגמרי לא ידעתי מה לחושב ולא יכולתי לחזור אל תספר כ"כ מהראש.
עברתי אל המושב עם החלון והיסתקלתי על הנוף ברגע אחד כמו אוזיניות ניחלשו הקולות ברקע ולאט לאט כבר לא שמעתי כלום רק למחשבות שלי על העבר עליך עלי ועל כל מה שעבר עלינו האם אתה מזהה אותי?. מה עובר עליך בחיים עכשיו?. יש לך חברה?אישה?ילדים? לעע אין מצב זה הוא הוא רווק ניצחי חייכתי לעצמי בידיעה שאם הוא היה יודע שאני פה הוא כבר היה יושב לידי
ניזכרת איך ההיתי טיפשה פעם שחזבתי שהוא יעזוב אותי
איך הפקרתי בידך את גופי את נפשי את אהבתי איך נתתי לך כ"כ האבה אהבה שלא חזרה אלי באותו המחיר חחח ועל כל הכינוים שהיו לנו אתה ההיתה בנלי כי ההיתי בן שלי ואני ההיתי חנלי כי אני ההיתי חן שלך
וואו איך אהבתי שההיתה לוחשים את זה אחד על השני אחרי כל סקס טוב שהיה לנו אוו אני מיתגעגעת לכאב הראשוני זה היה כאב מהול בכ"כ הרבה רגשות
וכמה שהערצתי אותך וחשבתי על כל מילה שאמתי לי וכמה זמן היתי חושבת על משו ליפני שההיתי אומת לך כדי לא ליפגוע או לירמוז משו או להגיד משו שביכלל לא היתכוונתי לאט ירדה לי דימעה מהעבר ולחשתי בעדינות
"אוו בנלי..."ועצמתי עניים ונתתי לדמעות לישטוף את עני "כן?.."הוא אמר וקטע את כל המחשבות שלימחקתי מהר את הדמעות המעניים שלי ווקיותי שהעניים שלי לא אדומות היסתכלתי עליו כאילו עדיי בחלום ולא אמרתי כלום "חן אמרת משהו?.."
הוא הביט בי כ"כ יפה לא מתופח שמנמן כמו פעם...יפה..תעני לו כבר צרחתי על עצמי בראש
"אמממ לא" חייכתי חייוך מרוכז.מרוכז במה לענות לו ואז פשוט אמרתי אפילו לא היתכוונתי זה יצא בלי שליטה
"מה שלומך בנלי" אימלה אמרתי בנלי לא רציתי להגיד את זה
מה הוא יחשוב מה הוא יגיד הוא בטח יתקע בי מבט ויחשוב שאני עוד ילדה
חשבתי לעצמי שאני יורדת בתחנה הבאה או קוברת את העצמי בין הכיסאות "אמממ "הוא חייך"אני מצוין" הוא חייך כ"כ טוב החיוך שלו העלה בי זיכרונות כ"כ טובים ההיתי בעננים
"ואת חנלי..מה את עושה פה" הוא כ"כ יפה שההיתי במחשבו של עצמי ולא ממש משמעתי איך הוא קרא לי רגע איך הוא קרא לי הוא קרא לי חנלי אני בשוק
לכחתי את התיק שלי ושמתי אותו עם בירכי "בוא"
הוא יש לידי ושם בין רגליו שקית של ילו עם כמה מיצרכים שלא ראיתי מה הם ונהישכרתי איך ההינו הולכים לילו וקונים שתיה ועושים סקס מאחורי התחנת דלק ההינו קוראים לילו צהוב "חחח" ציחקקתי "עברת בצהוב" חייכנו שנינו בחיוך מלא מחשבה "כה אישתי ביקשה שאני אקנה כמה מיצרכים לתינוק ליפני השבת"מאותו הרגע ועד שהגעתי הביתה לא הרגשתי את האצבעות שלי ולא היה לי כוח לכלום
כי ההפנטזיה שאני הכי אוהבת להיזכר בה היתנפצה לי בפרצוף
סורי שהוא ארוך ואני שמחה שהגאתם עד לפה
~חחח~
*ספיר אני אוהבת אותך*
אוהבת!!
נ.ב
גיליתי שיש לי מנוי היתוודה יא חתיך!!!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
~This Is My Life~
