Bugger

לא יודעת מה גרם לי לעשות את זה, או למה אני פה בכלל, אבל אני פה, וזה כל מה שחשוב.
אז מה אני? מי אני? אני בטח לא אחת שתענה לכם לכל השאלות האלה, תחכו ותראו לבד.
אבל הדברים הבסיסיים חייבים להתנקות, אני ענבר, בת 18 וחצי מת"א(ממש עוד מעט 19), חיילת באושר מועט ובסבלנות פוקעת.
אז מה עכשיו? אמממ... בלוג, להגיד דברים שקורים לי...
אז כמו שאתם בוודאי שמים לב, אני בבית. זה לא קורה כל שבוע, אבל כמעט כל שבוע... (אני בתלפיות אגב, לא, זה לא אומר שאני חכמה).
ברמת העיקרון, אני לא יודעת לכתוב, אבל אני יודעת שאני ממש רוצה, אז מדי פעם אני מנסה.
אני בנאדם אופטימי, באמת. אני אוהבת להיות מאושרת, ואני יודעת טוב מאוד איך להשאיר את עצמי מאושרת, אני רק יודעת שמתי שאני לא שמחה(מקרים קיצוניים ובלתי סבירים מאוד, באמתP: ) אז אני בדיכאון עמוק, אין אצלי כל כך באמצע, אז קבלו זאת כאזהרה בתור קוראיי העתידיים לקראת התקופות הטובות מאוד והגרועות מאוד שהבלוג הזה יעבור.
אין לי מושג מה באמת לומר, אז זה בערך הפוסט פתיחה שלי.
ברוכים הבאים.