אם יש מתים שם למעלה...אז אני רוצה להיות איתם !!!

אני כבר לא יודעת מה לעשות
נכון שכתבתי שפרשתי אבל אין לי עם מי לדבר
התחלתי ללכת לפיגישות עם היועצת אבל זה לא כ"כ עוזר
כל בוקר אני קמה מדביקה חיוך מזויפה מנגבת את הדמעות ויוצאת
דיי זה נימאס אני אפילו לא יודעת אם אני בקטע של בנים
יכול להיות שאני בי?
כל החודש אני עצבנית עצובה ורק בוכה
במקום לטפל בבעיות שלי כולם רק באים ומספרים לי בעיות שלהם
והריבים עם האנשים שהכי חשובים לייי
והכישלון בלימודים
פעם היו צועקים עלי
אבבל עכשיו?
כבר לא איכפת להם
באלי למות
אבל אין לי אומץ :[[
אני בוכה רק בוכה ובוכה
אולי לא ליד אנשים אבל בלילה תמיד
אנשים שחשבתי שהם איתי בגדו בי
אני לא יכולה להמשיך לכתוב כי אני שוב בוכה
זה לא הוגן למה זה מגיע לי :[[

ועכשיו גם אני מדרדרת לאנורקסיה

או איך שלא כותבים את זה