אני יודעת שהבלוג לא עודכן כמעט שבוע. זה בגלל שהייתי באילת...
אני מצטערת, באמת!
יש כמה דברים שאני רוצה להגיד לכבוד זה:
אז זה היה הפרק האחרון ):
תכננו להמשיך אותו אבל הרעיונות לא היו טובים מספיק ואנחנו מרגישות שכל העניין מיצה את עצמו...
אנחנו אוהבת אתכן המון, באמת. אתן מדהימות, ונהנו להעלות לכן פרקים ולשתף אתכן. כשראינו שאתן נהנות מציורים שציירנו כששיעמם לנו, עוד יותר שמחנו. הקומיקס התחיל כבדיחה על טוקיו הוטל, אז לא סבלתי אותם ואפילו לא הבנתי איך אפשר להעריץ אותם, לא ידעתי כלום עליהם... ולאט לאט בזכות קוראל התחלתי להכיר אותם :)
אני לא מעריצה שלהם, אבל אני נהנת לצייר אותם ולקרוא עליהם, אפילו שומעת כמה שירים... :) [אבל ששש, זה סוד!]
אז המשכתי לצייר ומהבדיחה הזאת התגלגל הקומיקס, וגיליתי גם את האהבה לציור...
קוראל העלתה רעיונות מצוינים ואני ציירתי בכיף, ולאט לאט נבנתה לנו עלילה ואני חושבת שהפארודיה שלנו יצאה מאוד מכובדת. 
עכשיו שתינו מוכרות בבית ספר כשתי הילדות שמציירות ב-כ-ל השיעורים, כל הזמן.
הקומיקס גם חיבר ביני לבין קוראל ונהיינו בלתי נפרדות בבית ספר. אחר כך גם המורה הזונה העבירה אותה 
ויותר קשה לנו להמשיך אותו עכשיו...
את הרעיון לסרוק ולהעלות את הציורים קוראל העלתה, ואני בהתחלה חשבתי שזה רעיון טיפשי והתביישתי שייראו את הציורים שלי. אבל זה התברר כרעיון טוב והתגובות שלכן גרמו לנו להמשיך...
זכינו להכיר ילדות ממש חמודות ולהתפתח המון בזכות הבלוג הזה. יש לנו עוד המון ציורים שלא קשורים לקומיקס והם יעלו בפוסט הבא! אולי נחזור לפה בעתיד, באמת היה כיף. תודה, אנחנו אוהבות אתכן 
- קוראל מוזמנת להיכנס לפה ולהוסיף דברים משלה :) -
אני רוצה לנצל את ההזדמנות ולבקש סליחה גם מקוראל על מה שקרה היום. היא יודעת למה. היא יודעת גם שאני אוהבת אותה מלא.
משהו חמוד שקוראלי הכינה ^.^
(לחצו על התמונה לגודל המקורי)
היי היי היי היי!~ מה קורה ?
כאן קוראל, שחזרה לאחר בכי קורע לב! [אני בהחלט לא מגזימה!], הממ.. או.קיי, זאת הולכת להיות וואחד חפירה!
תשאלו את זויה, היא יודעת עד כמה אני יודעת לחפור XD
אז ככה, תם ונשלם הקומיקס הנסגד שלנו. אני אישית אהבתי יותר את הראשון, שהיה יותר נחמד לדעתי...
הוא התחיל סתם ככה, בשיעור מדעים אחד לפני בערך 5 חודשים, אבל את הפרק הראשון צינזרנו לטובת האנושות XD
הוא היה באמת חובבני ולא הכי נחמד שבעולם, ובו בהתחלה גי וביל התנשקו, ואז טום הצטרף אליהם.....
עזבו, זה היה עוד בזמן שנ' לא סבלה את ט"ה, אבל עם קצת הרבה חפירות מצידי, המצב השתנה D:
בקיצור, עברנו כ"כ הרבה עם ה קומיקס הזה כבר 5 חודשים!~ וזה היה אחד הדברים שאני הכי יזכור מבצפר!
ובזמנו הכל עבד יפה מאוד, עלו לי מלא רעיונות להמשך העלילה שהתפתחה, וכמובן שנ' תרמה לה הרבה מעבר לציור!
הפרק האחרון של הקומיקס הראשון היה כ"כ עצוווב מבחינתי, זה היה לי כמו יום אבל...
אבל התגברנו, והתחלנו לצייר אחד חדש כמו שראיתם.. הוא כבר לא כ"כ זרם כמו הראשון,ומה לעשות? התחיל להמאס.
גם המורות החולות נפש שלנו התחילו להתלונן על כך שאנחנו לא מתרכזות בשיעורים, וזה לא תרם למצב.
בנוסף על כך, המחנכת ה******* העבירה אותי מקום, למה היא עשתה את זה? כי שהיא נכנסה יום בהיר אחד לכיתה וחייכתי אליה חיוך דבילי, והיא חשבה שאני צוחקת עליה. מאז נגזר עליי לשבת מוקפת בילדים ששונאים את ט"ה, ושואלים אולתי כל הזמן אם אני אוהבת נצנצים. [כאילו במקום נאצים -_-"] הגיון של דבילים. לכו תבינו.
למרות שבמת', ומדעים אנחנו עדיין יושבות ביחד, כבר לא היה כיף להמשיך את הקומיקס, כמו שאומרים, צריך להכות בברזל כל עוד הוא חם XD
אם כמה שלא רציתי שזה יקרה, הגעתי גם אני למסקנה המצערת, שמיצינו, ולכן סיכמנו על פרישה זמנית.
אני הייתי על סף בכי, הרגשתי את המחנק בגרון!~ כל חמשת החודשים הנפלאים האלו עברו לי מול העינים כמו סרט נע.
אבל-
אולי שעה-שעתיים אח"כ, שתינו הגענו למסקנה משמחת יותר, שפשוט אי אפשר בלי קומיקס!!
אז מה שהוחלט הוא כזה: מעכשיו נתחיל לסובב את גלגלי המוח ונמצא לנו רעיון חדש דנדש לקומיקס אחר, אבל הארוך, כמו הראשון; אחד כזה שלא ימאס בקלות, ואחרי חופשת פסח נתחיל לצייר, בעצם נ' תתחיל, אני רק בוהה בה מציירת XD
עכשיו, זה יקח קצת זמן, לא תמיד מתי שרוצים הפרק יוצא והכל טוב ויפה. לכן, לא נראה לי שנעלה פרק כל יום.
וואו, מי שקרא את כל זה מקבל ממני צל"ש~ D:
אוהבות את כווווולכן מלאמלא, ונתראה בקרוב, כן? 
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
(
