תקראו לזה פוסט פריצה, איך שבא לכם.
היי שטרודל
.
אני לא יודעת מאיפה להתחיל..
אבל הנה מה שאני רוצה להגיד.
סליחה
.
אני יודעת שאני מפגרת, ושאת כבר בטח הספקת לצבור נגדי שנאה.
בלילה, יישבתי על המיטה לפניי השינה לחשוב קצת..
הגעתי למסקנה שהייתי צריכה להגיע אלייה לפניי הרבה זמן.
התנהגתי גרוע.
בזמן האחרון אני עושה את זה יותר מידי.
אני לא יודעת מה גורם לי להתחיל ככה לזלזל בחברות שיש לי.
כל דבר קטן, גורם לי לחשוב שהן חברות גרועות, וזה למה?
כי אני יותר מידי שקועה בעצמי.
את באמת חשובה לי, אל תחשבי שלא בגלל הדברים שאמרתי.
יש לי יותר מידי פליטות פה, והרגל גדול ומסריח לפשל בהכל.
וכשאני אומרת הכל, אני באמת מתכוונת להכל.
אין לי את האומץ לפנות אלייך אישית, מפחד שתשלחי אותי (ובצדק) לעזעזל.
את היית איתי כשלאלי נדפק המחשב.
את הקשבת לי כשפרקתי לך באותו לילה.
את עזרת לי לקום מחדש, ולהמשיך הלאה, להתגבר.
ואני? אני פשוט הייתי כפוית טובה.
אני כל כך שונאת את עצמי על זה.
אני מקווה שתוכלי למצוא מקום קטן בלב הגדול שלך, ולסלוח לי על הטעויות שאני עושה.
ואם לא..אני אבין את זה.
Souless Apparition
או במילים אחרות:
המפגרת מל.