כנראה השתגעתי שוב..

פתחתי ספר אחד, ומצאתי בו כ"כ הרבה דברים מזעזעיים..

נדיה, כתה ג:

לאנשים כ"כ רע כאן, איך יכול להיות שבגהנום רע יותר?

זויה, כתה ג:

אני יכולה לא למות בבקשה?

אלושה, כתה א:

למה באביב, כשאתה מדליק כוכבים בשמיים, ונושף רוח חמה אלינו, אני כ"כ רוצה לבכות?

נטליה, כתה ב:

איך זה, שהכל כמו שאתה רוצה? גם הקיץ, גם המחלה של אמא, גם המלחמה?

איגור, כתה ד:

אוקיי, ישו סבל למען האנשים, ולמען מה סובלים האנשים?

סטלה, כתה ב:

מה, כשעל כדה"א יורים, אתה לא שומע?

קטיה, כתה ב:

טוב לך שם? לנו כאן - לא.

אולד, כתה ב:

למה מגדלים אגם שנים, ואז בום - והוא מת?

וסיה, כתה א:

אלוהים, אתה קיים בכלל??

ריטה, כתה ב:

איך אתה חושב, יהיה לנו עולם נורמלי מתישהו?

אירה, כתה א:

 נו, ועכשיו,  היית בורה מחדש את האדם?

מרק, כתה א:

כאן יש כ"כ הרבה סבל, כדי שלא נפחד למות?

אנה, כתה ג: רק נולדתי, וכבר ראיתי שהעולם שחור, ורע.

לנה, כתה ד:

אפשר לא להוולד?

איליה, כתה ד:

אם אני אגיע לגהנום, אתה תסתכל איך מתעללים בי? 

איגור, כתה א:

למה בראת את העולם כזה, שכשאמא קוראת את הגרים, היא בוכה??

אדיק, כתה ב:

אני רוצה לבקשר, שאמא תמיד תחזור מהעבוה שמחה. שתפסיק לבכות בלילות.

קטיה, כתה ד:

בבקשה, תעשה את החיים קלים יותר.

דימה, כתה ג:

תעשה, שיום ההולדת שלי יהיה לא פעם אחת, אלא חמש, לא בשביל המתנות, כדי שאני אראה יותר את אבא..

משה, כתה ב:

אני רוצה שאבא יחזור, ושיפסיק לצעוק ולהרביץ לאמא.

איגוד, כתה ד:

תציל את האנשים לא ממעשים רעים, אלא מבדידות..

גרה, כתה א:

אני זוכר בבית קברות היתה אבן גדולה ושחורה. ועליה רק מילה אחת - "אמא", וגיל - 23.

זורינה, כתה ד:

אני אף פעם לא אשכח את המבט של אבא, כשאמא טפסה אותי ביד, ולקחה לתמיד.

מיכאל, כתה ב:

אני כותה לך מפנימיה.

פנימיה זה מקום כזה, ששולחים לשם ילדים בגלל התנהגות רעה של ההורים..

אנדריי, כתה ג:

אמא הלכה. לי ולאבא כ"כ חסר חום ואהבה..

אלכס, כתה ב:

זה כל כך מפחיד, שמחר יכול לא להגיע.

ובעולם כזה, אנכנו חיים...