פעעעע מיטלי... אני עכשיו רושמת את פרק 3..!!! *><*
אז ככה כל פרק יהיה אחרי 3-4 ימים כי אני (מיטל) לא יכולה כל יום לרשום פרק...!!
כי אין לי זמן, דנה לא יכולה לרשום בגלל שפרצו לה לבית וגנבו לה ת'מחשב =//..!!
אז אני רושמת את הפרקים ^____^
אז לפרקק..!!!!
-פרק 3-
בפרק הקודם:
"וואי בא לי כבר להיות שם... כדאי שנילך לישון" הציעה מיטל
"כן גם אני מתה להיות שם... טוב בואי נילך לישון" אמרה דנה בפיעוק גדול.. והוסיפה לילה טוב טומטולי..."
"לילה טוב דני"
יום שני תשע בבוקר....
ההמשך:
"יום שני תשע בבוקר מיטל התעוררה..."
"דנה קומי מה את עוד ישנה?" מזיזה מיטל את דנה מהמיטה
"תני לי עוד 5 דקות" אמרה דנה וכיסתה ת'תצמה בשמיכת הפוך
"מה 5 דקות?!! קומי הטיסה שלנו עוד שעה ורבע!!! והמונית צריכה להיות פה עוד חצי שעה" ניסתה מיטל לזרז אותה
"מה?! למה? מי? כמה? איפה?... למה לא הערת אותי..?" נזפה בה דנה וזרקה מעלייה את השמיכה...
"אני לא הערתי אותך...?" מילמלה מיטל
הבנות התארגנו מהר וירדו עם המזוודות שלהן, נהג המונית בדיוק ציפצף להן... הבנות יצאו.
"לאן אתן נוסעות?" שאל נהג המונית בעודו מרים את המזוודות שלהן,
"לגרמניה" אמרה מיטל באושר
"לכמה זמן?" שאל נהג המונית מסקרנות
"לחודשיים וחצי או יותר" אמרה דנה בחיוך =]]
"זה נראה כאילו אתן טסות לשנתיים" אמר בציניות נהג המונית..
"אמרתי לך לא להביא הרבה הרבה" אמרה מיטל וציחקקה...
"מה את רוצה ממני? לא יודעת עם יהיה קר או חם אז הבאתי גם וגם... וחוץ מזה גם לך יש הרבה!" מנסה דנה להצדיק ת'תצמה...
הן נכנסו למונית, כשהגיעו לשדה התעופה שילמו לנהג ורצו למטוס...!
כעבור 4-5 שעות נחתנו בברלין, הטיסה עברה טוב.
הן יצאו וראו מישהי מרימה שלט ענק ומנופפת אותו, עליו היה כתוב את שמותיהם של הבנות (באנגלית)...
הן ניחשו מיד שזוהי בטי, הן רצו לקראתה כשבטי ראתה שאלו הבנות (מהתמונות ששלחו לה) רצה גם היא אליהן, הן התחבקו והתנשקו כמה דקות.
"יאאלה בנות מחכה לנו דרך ארוכה עד לבית שלי"(הבית של בטי ב ) עצרה בטי את החיבוקים והנשיקות והובילה את הבנות ליציאה הן חיכו ללימוזינה של בטי(צריך לציין שבטי מאוד עשירה)
אחרי 5 דקות הלימוזינה הגיעה...
הן ניכנסו ללימוזינה....
אחרי שעה וחצי הן הגיעו לבית של בטי הוא היה ענק ענק, היה נוף מרהיב, חצר ענקית ובריכה מאוד מפוארת עם אבנים בצורת דולפינים פשוט מקום חלומי.
בטי הייתה גרה בוילה של מליונרים איפה שכל המפורסמים גרים, הבנות שיפשפו את העיניים שלהן ולא האמינו, המקום היה פשוט גן עדן אחד שלם מאוד קסום, לאורך הרחוב היו עצים גדולים עם כל מיני פרחים צבוענים,ברקע ציפורים מצייצות,אנשים יפים והגנים מהממים בקיצור מקום חלומי...
"היי בננות מה השוק הזה כנסו כבר" ציחקקה בטי והלכה לכיוון הדלת הראשית של הבית שלה.
"אההה.... כן כן מה שתגידי כבר באות" אמרו הבנות בחיוך שראו שני בנים יפיי תואר שניפפו להן לשלום, מסביבם היו 5 שומרי ראש ולא הבינו למה.
"וואו דנה ראית איזה חתיך זה עם הראסטות?"
"תראי את השני עם השער השחור יותר חתיך... רגע אבל למה הם ניפפו לנו לשלום? אנחנו לא יודעות מי אלה לא?!?!" אמרה דנה ומנסה להבין מי אלה הבנים..
"נו... מה את רוצה האנשים בגרמנייה מנומסים" ציחקקה מיטל
"כן אהאה... ומאוד מושיים" דנה מפנטזת לה דברים בראש...
"בננות אתן לא חושבות לבוא כבר?" צעקה בטי שהיא כבר בתוך הבית.... "ברכות הבאות לביטי ה-קטן" אמרה בטי וחייכה.
"כן... קטן מה שתגידי" מילמלה דנה
"אמממ... מיטל החדר שלך למעלה במדרגות, קחי שמאלה ואז ימינה החדר הראשון, דלת אדומה"כיוונה בטי את מיטל לחדרה .
"נממ... ושלך דנה למעלה במדרגות קחי ימינה ואז שמאלה" כיוונה גם את דנה לחדרה...
הן ניכנסו כל אחת לחדרן "וואווו איזה חדר יפה..." שתיהן אמרו הן פרקו את המזוודות שלהן והתארגנו להן...
דפיקה בדלת....
זהווו ^___^
דעה בתגובותתת *><*
תגיבוווו 3>
בבלוג זה
בכל הבלוגים
