כמה ששנאתי את בצפר...אני מתגעגעת בטירוף...
שישי שעבר היה כל כך כיף לראות חלק מהאנשים...טוב אפשר לספור אותם בערך על שתי ידיים אבל גם זה משהו מתוך 200 איש חח
נראלי שכיתה י"א-י"ב היו השנים הכי יפות שלי בבצפר. למדתי באמת להנות ממנו (וגם לשנוא את מתמטיקה יותר ויותר מיום ליום).
כמה זכרונות, ועברה רק שנה. וואו. שנה. שנה שבה עשיתי משהו אחר לגמרי מבצפר מזה 13 שנים חח
חשבתי ש12 שנות הלימוד לא ייגמרו בחיים ועד שהם נגמרו, הלוואי ולא.
תכלס בצפר זה ת"ש מטורף....יומיות, קל"ב, אוכל טוב...מה רע? חח
ויותר צחוקים מבכל שירות סדיר אחר.
הסתכלתי על מה שעומר כתב לי בספר מחזור והתפוצצתי מצחוק, ועל מה שיובל כתב לי וגוזלי ועדי ואלדד ואבי (WTF??)...והכל עולה לך בראש!
שיחות ומשפטים וצחוקים וקולות ומה לא??
שאני ועומר היינו צמד חמד למשך שנה ומשהו, ואז בגדתי בו עם עמיתי חחח (צמד לשולחן ותו לא כן? חח), והשירים שאני ויובל היינו יושבים עד 2 בלילה ושרים יחד...
וגוזלי ואני זה בכלל סיפור חחחח היא והאורז של אבא שלה..
ועם כולם אני עדין מדברת ונפגשת לפעמים!!!!
אבל זה כל כך לא אותו דבר...אנחנו לא מתראים כל יום ולא מדברים כל יום. כל אחד והזמן הפנוי שלו.
לא האמנתי שזה יגמר, ועכשיו אני מצטערת שזה ככה.
שזה פשוט נגמר ולא יחזור יותר.
את היסודי שנאתי ממש בדיעבד ואני שמחה שסיימתי אותו חחח אבל התיכון? יא ווארדי על התיכון! חחח
זהו, אנחנו ילדים גדולים.
גדולים...אבל עדין ילדים.