דניאלי שלי...
עוד פחות מחודש זה כבר יהיה שנה...
אני לא אשכח את היום הזה בחיים...
רציתי רק לספר לך ש...אתמול, אחרי כמה זמן שלא העזתי ותמיד אמרתי "פעם אחרת..." עצרתי את האוטו מול הבית שלך והלכתי ל"גן דניאל". גן שהיה צריך להישאר בלי שם וחבל שנתנו לו אחד...את השם שלך.
לא ידעתי מה לעשות. מצאתי את עצמי מנשקת את הלוח השחור עם השם שלך ומלטפת אותו. ירד עלי גשם וזה היה הדבר שהכי פחות הפריע לי...רציתי להישאר אבל...רציתי גם לברוח.
אני מתגעגעת אליך כל כך.