אני באמת לא יודעת איך זה קרה, אבל תודה למי ש"עלה" על רעיון המוזיקה!
ההגדרה של מוזיקה (לפי ויקיפדיה לפחות) היא - אומנות סידור הצליל והשקט במרחב הזמן.
נשמע פלצני אבל...
וואי תחשבו על זה...אומנות סידור הצליל.
אין ויכוח בכלל על מוזיקה כאומנות. אבל כמו שיש אומן שהוא "מומחה לציור" או "מומחה בעיצוב", יש גם כאלה שמומחים בסידור הצליל והשקט במרחב הזמן.
וזה תקף לכל כך הרבה דברים - הסידור צליל הזה. מדובר כאן על ווקאליות, ואלפי כלי הנגינה שיש בעולם הזה - כלי מיתר, הקשה, נשיפה ועוד ועוד.....
בטהובן אמר: Music is a higher revelation than all wisdom and philosophy. - המוזיקה היא נעלה יותר מאשר כל החוכמה והפילוסופיה.
מרלין מנסון אמר שהמוזיקה היא כישוף.
ב"דון קישוט", נאמר שבמקום שיש מוזיקה, אין מקום לרוע (האמת, שאני די חולקת על האמרה הזאת, אבל עדין אפשר להבין את הכוונה).
בניגוד לבגד כזה או אחר שעלול שלא להתאים לגזרה שלך, מוזיקה מתלבשת על כולם בול.
נכון שכמו סגנונות לבוש, יש גם סגנונות למוזיקה. ובדומה לביגוד, במוזיקה אפשר גם לשלב סגנונות בלי שזה יישמע רע.
בניגוד לשאר פלאי העולם, ועד כמה שזה אולי יישמע לכם לא הגיוני, המוזיקה נוגעת בכל חמשת החושים שלנו. ויש כאלה שגם מפתחים לה חוש שישי כזה או אחר.
מוזיקה היא שלוותם ונחמתם של בני האדם.
http://www.youtube.com/watch?v=Ys629ROKYtI&feature=feedf_more
ותודה לאלוהי המוזיקה.
Keep me where the light is