הדבר הכי טוב שעשיתי היום, או בכמה חודשים אחרונים בכלל היה אולי הדבר הכי מטומטם גם...
אבל, אני כבר לא ילדה קטנה בת 17, אני לא מתקשרת עם טלפון שבור ובטח לא מתביישת בשום דבר.
מגיע לו את הקרדיטים שלו, ומגיע לו גם את הכשלונות שלו...מה לעשות.
גם לי מגיע את הכשלונות שלי ואני מתמודדת איתם כל יום.
אמרתי שאני מצטערת על כל מה שעשיתי, בין אם הוא זוכר או לא...
אם יש משהו שאני יותר מצטערת עליו זה שלא הייתי כל כך בוגרת כבר בהתחלה. ניסיתי, אבל זה לא הלך.
לא, אנחנו לא נהיה חברים טובים עכשיו. ואני לא אתקשר אליו כל שבוע וסביר להניח שאם הוא יתקשר אני אחשוב פעמיים אם לענות או לא ומקסימום אני אחזור אליו יותר מאוחר כשיהיה לי יותר מצב רוח.
נכון שהוא הבן אדם שהכי נוח לי לדבר איתו על הכל (חוץ מאבישג, שהיא מנצחת את כולם בדבר הזה) אבל...צריך למצוא מישהו אחר שיהיה הרבה יותר נוח. שזה לא יהיה ככה רק איתו. זה לא בריא בכלל.
עזבו לא בריא...זה לא מסתדר לי בראש. וזה לא בגלל העבר או משהו כזה..אני לא יודעת מה זה.
זה גם לא כזה אכפת לי.
נמאס לי לחפש תשובה לכל דבר. יש דברים שהם פשוט "ככה". לקבל אותם כמו שהם ולהמשיך ללכת.
ועכשיו לכותרת...
כן כן...21.
21 של תרגיל סוף..סוף סוף!
מהקורס יסוד אני פוחדת מהתרגיל הזה (בעיקר כי פחדתי שישימו אותי איזה מ"פ משהו...למזלי לא קיבלתי שום דבר!) והנה הוא מגיע...21 של לילות לבנים, חסכי שינה והתעפצויות מול הקשר"ר בכבודו ובעצמו.
בסוף נצא לחמשוש מתוק של ערב חנוכה :) ונרדם על כל הסופגניות חח
לא ישנתי הסוף שבוע הזה בכלל....דיכאון משהו חחח לא חכם בעליל!
כתבתי משהו לפני כמה ימים וזרקתי...
זה למה הבלוג הזה קיים! אני צריכה להפסיק לזרוק דברים שאני כותבת...
שיהיו לנו שלושה שבועות מוצלחים, מהירים ובעיקר עם כמה שיותר שעות שינה :)
peace n' love
כינוי:
AKAlil
בבלוג זה
בכל הבלוגים
