אני כל כך שמחה שאני בצבא רוב הימים ולא צריכה לסבול את כל החרא הזה של המונדיאל וכוכב נולד....
טוב מילא מונדיאל כי אנחנו כן רואים שם לפעמים, כי יש משחקים שמקרינים על מסך גדול מחוץ למגורים שלנו (ואז זה כיף), וזה גם יגמר מתישהו....
אבל הכוכב נולד הזה...גם אלוהים בכבודו ובעצמו לא יסיים את זה....
כל עונה כולם מתלוננים שאף אחד לא באמת רוצה לראות את זה ושזה יצא כבר מהאף... ועדין יום אחרי, לכל אחד כבר יש את הפייבוריט שלו והביצועים החדשים מנצחים (משום מה!) את הביצועים המקוריים...טוב יש כאלה שהם באמת יפים יותר, אבל זה נדיר.
קיבלתי תעודת בגרות ועכשיו אני קצת יותר בוגרת :P
רק שיש להם שם טעות קלה, אבל נסדר את זה...
העיקר עשו לי כבוד ושמו על הכריכה תמונה של התעודת זכייה שלי :) אני לא שמתי לב, נטשקה אמרה לי.
עשיתי לעצמי מקוצרת ומחר אני חוזרת לבה"ד...לא כזה אכפת לי בהתחשב בעובדה שבכלל הייתי צריכה לסגור את השבת הזאת, ובמקום זה אני בבית שלי....
היה כיף לראות היום את רוב החברים...התגעגעתי ממש! גם אמא של דניאל באה..
דניאל ואני היינו יחד בכיתה א' ואז היא נעלמה עד כיתה ט' שהיא הצטרפה אלינו שוב...וסיפרתי לה את זה (כי הפעם היא לא בכתה כמו בפעם שעברה שראיתי אותה...) והיא אמרה שעכשיו היא נזכרת שבאותו יום שדניאל ואני נפגשנו בכיתה ט', היא באה הביתה שמחה וקופצנית וסיפרה לאמא שלה שנפגשנו...
חייכנו והחזקנו ידיים וזה היה מוזר קצת אבל מוזר טוב כזה...זה היה נחמד אפילו.
אני עדין לא מבינה את זה, אבל. אני גם בחיים לא אבין, ואני אחשוב על דניאל כל יום ואני עדין לא אבין את זה.
באלי לנסוע לחוף הים ולשכב ממש על הקצה בעיניים עצומות...
כינוי:
AKAlil
בבלוג זה
בכל הבלוגים
