חיים של נערה מתבגרת

ההורים שלו לא היו בבית והוא הזמין אותי אליו,
כשהייתי אצלו הוא נתן לי קצת לשתות ואז עלינו לחדר
שלו ועשינו את זה...

את הסיפור ההזוי הזה הוא סיפר לחברים שלו,
סיפור שאין בו שמץ של אמת.
לא רק שזה לא נכון יש גם תיאורים לסיפור
אבל אני אחסוך מכם.

למה? למה הוא משקר ככה? זה עושה אותך יותר גבר?
עד שהכל התחיל להסתדר #$@#!@@!$
עם כמה שזה נגמר מגעיל הזכרון הטוב ישאר תמיד בליבי
הרי לא שוכחים את ההאהבה הראשונה שסוחפת,
ממכרת, ובכל יום שעובר הלב רוצה עוד.
תמיד אזכור את כל המילים המתוקות והרגעים היפים
בהם זה היה רק אני ואתה, הכי כנה והכי אמיתי.


טיפות דם החלו לזלוג לאט לאט בשעה
שהפלסטר שכיסה ברכות את הפצע נפצה
חסר אונים מול כל הפציעות ששוב מדממות
מבקש רק להעלם מעל פני האדמות.
אותו אחד שדאג לתפור כל פצע באהבה
דאג  גם להרוס אותו ולהותיר אכזבה.

בבקשה שהכל יחזור לאיך שהיה :(

עוד מרגישה את התחושה בשפתיים

את הכובד והחום של גופך

רק על זה אני חושבת שוב ושוב

בחיים לא הרגשתי ככה

כל כך מאוהבת ומאושרת.

התמונה מתבהרת לאט לאט אני נזכרת,

אני הייתי הראשונה להשתכר,

זוכרת את עצמי בקושי עומדת ועושה שטויות

ובשלב מסוים זה היה רק אני והוא במרפסת

ישבנו על מן נדנדה כזאת והתמזמזנו

הוא אמר שהוא אוהב אותי אבל אתה לא יכול ככה

כשאני שיכורה כי זה לא מאהבה.

פתאום נעלם, התרחק ואז ב-5 בבוקר

כולם התארגנו לישון הסוטול עבר

חלק ישנו בחדר אחד האחרים באחר

ואני ודור ישנו בחדר של ההורים של רונן (יש סיבה לשם).

פתאום רונן בא ואמר לדור "תזהר עם מה שאתה עושה"

ועוד כמה דברים בנוסח הזה שלא הקשבתי להם

רק רציתי שילך כבר ונהיה לבד3>

דיבר עוד והלך ואז השפתיים שוב נפגשות בתמימות,

מתחילים בנשיקה תמימה שלאחריה מגיעים לשלב בו

שוכבים אחד על השני, מתחלפים מדי פעם

הידיים גולשות לאט לאט, מלטפות בעדינות

והלב מתפוצץ מאהבה

כל זה קרה אתמול, רונן ארגן בבית שלו מסיבה הבאנו שתייה,

חלק השתכרו, חלק סתם היו בסוטול

אחד אכל סבון ואחרת נישקה כל דבר שזז

אחדים ניצלו את המצב, אחד לא כל כך.

אני לא שותה יותר והפעם ברצינות,

אחרי התחושה הנוראה של הרצון להקיא שיש לי.

יש לי עכשיו איקי ענק בצוואר שאין לי מושג איך להסתיר

מזלי שלבנתיים אמא לא בבית.

כמה מתוק ומריר הכאב רק בגללו אני מוכנה להתאהב