אז את מגעילה ואי אפשר לסמוך עלייך, בו פאקינג הו.

יש לי חברים אחרים, שאפשר לסמוך עליהם בעיניים עצומות, ידיים קשורות מאחורי הגב בכפיתה מוצלבת, ורגליים קשורות מאחורי העורף במנעול - ואיתם אני אשאר.

ונכון שבדרך כלל אני מתה עלייך, ואת שם בשבילי ואני בשבילך ואנחנו נהנות ומדברות, אבל אפילו הערבים או הימים החלשים האלה, שאת מתנהגת בצורה כל כך מגעילה וחסרת רגישות... זה פשוט מוחק את כל דבר טוב שאת עושה.

ההורים שלי נסעו אתמול עם אחים שלי ללילה בצפון לצימרים. לא רציתי ללכת, כי אני מכירה את עצמי, ויודעת שהייתי מתפגרת בקור והורגת מישהו. מה לעשות, שלג לא מדהים אותי. אז נשארתי לבד בבית. בערב הלכנו מלא בנות לרעות ועשינו מן ערב אוסקר כזה לחברות. זכיתי בהכי מוכשרת [יאייD:], ובמתלבשת המוזנחת [פחות יאיי.]. מה אני אעשה, מעניין לי תתחת התאמת צבעים.

אחרי זה אני ליהי ושחר נטשנו בשביל נרגילה. אין לי כוח לפרט, שחר ממש עיצבנה אותי. וגם ליהי אבל פחות ואם ליהי הייתי חייבת להישאר בסדר כי די הייתי אמורה לישון אצלה. בסוף ממש נמאס לי אז המצאתי שכואבת לי הבטן ואני רוצה לחזור. אז חזרנו הביתה.

מדהים אותי איזה מושלמת ליהי יכולה להיות כשזה רק אני והיא.

היום בבוקר קמנו, כל המשפחה של ליהי באה לאסאדו. היה ממש מצחיק, וטעים D:

חזרתי עכשיו הביתה. שיעמם לי. אז החלטתי לכתוב פוסט.

לא כי באמת כתבתי פה משהו מעניין.