החיים של יונפי

היא הגיעה ב 22:00 אתמול לביתי לפגישה שנמשכה 22 שעות .

היה לילה מדהים , של חיבור , של הסכמה , של גילוי רצונות חבויים.

הרבה מאד זמן לא ישנתי עם מישהי , לא העברתי לילה שלם.

פוקחים עיניים ושוב מגלים אחד את השני , את החיבור המדהים .

הלב דופק , מגיע לשיאים.

מקלחת בוקר , מים נוטפים על גופי , מנקים את עקבות הליל.

ארוחת בוקר קלילה , התאוששות ומילוי מצברים.

נסיעה צפונה בטיול מקסים מול נוף מדהים של ארצנו הנפלאה

סיום בביקור אצל קרוביה .

שם , טלויזיה דולקת , מלחמה משתוללת , משפחתה מתכוננת , עוד מעט זה יגיע אליהם.

דרך ארוכה הביתה , ארוכה בזמן , עם כל העומסים שאפשר.

נפרדים בחיבוק ארוך אחרי 22 שעות של יחד , 22 שעות נפלאות.

היא נוסעת , צועד לעבר פתח הביניין , אישה שאיתה יצאתי מגיחה , בתזמון לא צפוי.

עם בגדי הליכה , ובשורה שחזרה לגור בבינייני.

החלפת חויות , מסירת טלפון והבטחה לשמור על קשר , שלא בטוח שתמומש.

מקווה שמפגשים אקראיים לא יקרו הרבה , למרות שאנו באותה כתובת.

נכנס הביתה , אל חדר האמבטיה , מחשבות מציפות את ראשי ,

המיוחדת רצתה שאצטרף אליה היום ולא יכולתי , מסמס , אין תשובה.

מחר יתברר לי היא לא היתה פנויה , והאמת אני יודע - היא לא תהיה פנויה לעולם

נרות לא הדלקתי , על זה גם היום לא חשבתי, אבל אולי החג הזה קרה לי נס.

נרדם שפוך על המיטה , לא יודע מה יביא השבוע הבא.

שבוע טוב חברים , ללא מלחמות , ללא הרג , ללא כאב.