החיים של יונפי

אח, התמימות הטלויזיונית של הימים ההם.

אל תקראו לי זקן אבל בזמן האחרון יצא לי לראות כמה תוכניות טלויזיה נוסטלגיות בערוץ הראשון .

(טוב נו אפשר לקרוא לי קשיש בהתהוות )

ואני מרגיש שפעם העשייה הטלויזיונית היתה הרבה יותר תמימה ועם הרבה מאד רוח חינוכית.

כל תוכניות הלימוד , הילדים והנוער תמיד באו לחנך אותנו בלי שנרגיש שהם מחנכים אותנו.

ביום שישי האחרון הוקרנה תוכנית על ילדים ונוער,  שם הראו את תופסים ראש , תוסססססס...., שמיניות באויר......

(הידעתם שהביאו את טוליפ הכלב לדליק כי הוא נורא התרגש בשידור הראשון

ולא רצה להנחות לבד בשידור חי ? 

אז הוא עוד פחד מהטלויזיה והיום הוא מחבק אותה בשתי ידיו כמנכ"ל ערוץ 2 -

מר אודי שניר והמבין יבין )

ובהתקרב הפסח הבא עלינו לטובה , היתה את תוכנית החגים האולטימטיבית - קשת וענן.

והיום זה נראה כאילו הכל על מנת לבדר ללא ערך חינוכי , יכול להיות שאני טועה

 אך כך זה מצטייר בעיניי.

יוחזר קישקשתא לאלתר

המשך שבוע נפלא לכולם

                        קשת                                                    ענן