לא מוצא עניין בלצאת לבד.
הרבה אומרים לי , אם יש משהו שאתה אוהב אז תעשה אותו , גם אם זה יהיה עם עצמך.
נראה לי מוזר מאד ללכת להופעה לבד, ללכת לסרט לבד .....
בעיניי חויה נתפסת ככזו אם יש לך עם מי לחלוק אותה.
ואם אין עם מי - אז מה הטעם ?
אבל מצד שני - (לא יהיה שלישי אני מבטיח)
אם אין לך עם מי ללכת , אז לא תהנה ממשהו שאתה כ"כ אוהב ?
אף פעם לא הבנתי עד הסוף את האנשים שמסוגלים לצאת לבד אבל הם נראים די מרוצים מהעניין,
כך שכנראה אני צריך לשנות דפוס מחשבה .
אני לא מוצא את עצמי בבילוי לבד, ארגיש נבוך אם אראה הופעה לבד כשכולם מסביבי עם עוד מישהו אחד לפחות.
כשאני לבד אז צצות להם המחשבות על מה האחרים חושבים עליי שאני לבד
(איפה אסי דיין שינבור בנפשי ולא יגיע לשום מסקנה נחרצת )
אני יודע , זה אולי לא הגיוני אך כך אני מרגיש .
כל הפוסט המחשבתי הזה צץ מכיוון שמאד בא לי ללכת להופעה מסוימת ואין לי עם מי.
ואני בדיונים עם עצמי אם ללכת לבד או לא ?
הרי בהופעות רוב הזמן זה אתה מול הזמר שנותן את עצמו בשבילך (רק בשבילי כן ....)
זה אתה שמנהל דיאלוג פנימי איתו , עם שירו.
נראה לי שאם יש מישהו שיכול לגרום לי לשנות את דפוס ההתנהגות הזה - זה הוא.
במיוחד אחרי שראיתי תמונות של ההופעה , שהעלו בי זכרונות נפלאים.
החלטה תיפול בדיון מרתוני ביני וביני במועצת המחשבות הקרובה .
פרוטוקול הישיבה יתפרסם בערוצי המדייה (ישרא) הנגישים לכולם.
עוד פריט נוסף לראש רשימת אני רוצה שקשור לפוסט זה שיש סיכוי טוב שיתגשם בקרוב.
ותודה לכוכב שעזרה לי להתחיל את השינוי.
שיהיה לכולם שבוע נפלא.
שלכם
יונפי .