כיביתי את הטלוויזיה,קינחתי את האף,שמתי גרביים
ודאגתי שהצליל היחיד שאני ישמע הוא של המקלדת,שקט פה,לבד פה.
אני חוזרת לכתוב יש לי פרפרים.
בצהריים ישבתי לקרוא את כל הבלוג מההתחלה ועד סופו אפילו נכנסתי לראות את התגובות,
וואו זו התגובה ובזה אני מסכמת את העיניין הנ'ל.
איפה אני היום?
אני מכי'ת ,רציתי קצינים כסף ,כבוד מקצוע (מ'מ) לא הלך ויתרתי אני עד היום לא יודעת אם זה היה הרצון שלי או שלא ההורים שרדפו אותי.
מה שנשאר לי להגיד בנושא שמרץ 11 כבר כאן בייבי עוד שנה ואני בחוץ :)
משה סבן ,האיש והסיפור כל פוסט מחדש 'זהו אני מסיימתי איתו' כן בטח צוחקת על עצמי בכל רם,שנתיים לא יצאתי עם מישו כי כל פעם הייתי משווה אותו אליו או שפשוט לא התעניינתי רק חשבתי משה .
אז כן לא באמת 'סיימתי איתו' נפגשנו עוד מיליון פעם דיברנו צחקנו ישנתי אצלו התקשרנו סימסנו ניסינו שקר כלשהו
סופ ידוע מראש כמו לקרוא ספר כל פעם מחדש,יום שישי הוא שלח הודעה 'געגועים' התעלמתי,הוא עבר לגור באילת אתמול. אני חושבת שהפעם אני בטוחה בעצמי יותר מתמיד שזה הסוף!
הפעם שאני אומרת את זה הלב נקי כאילו אומר לי זה באמת הסוף.
וכן הכרתי כמה אנשים ובלה בלה בלה לא באמת מעניינים,נכנסתי חזק יותר לברים מסתבר שכל מה שרציתי אי פעם מעבודה ועד בחורים קיבלתי רק במועד מאוחר יותר שכבר לא היה לי עיניין באותה מטרה .
אז אני ברמנית בסופש'ים ומכי'ת במשך השבוע ומורידה פרופיל מעכשיו.
בסופו של יום אני לא חושבת שבאמת יש לי מה לספר או לכתוב או להזכיר או...
מחר מתחילים סופ'ש חדש נראה מה חבוי בתוכו בנתיים?1אני סתם שמחה לחזור לכתוב
ואולי זה טוב התקופה הזאת הרגעים האלה העכשיו הזה
שהראש ריק ממחשבות והלב ריק מרגשות,פשוט נקי צלול..
אני יחזור.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
להתבגר בסוף כל יום