..to my diary

הינה אני שוב מוצאת אותי כותבת כאן.

נורא קר ויורד אצלנו גשם,אני שותה את השוקו החם שלי עכשיו ומביטה בגלי הקול הקטנים שמופיעים לי בתוך כוס השוקו שלי.

אולי זה יביא לי את המוזה החדשה. נפגשנו ב 4:30 אחר הצהריים והיה ממש נחמד.

שתינו קולה והתחלנו להתקונן למבחן של היום בסיפרות,אחר-כך בערב הוא הזמין אותי לאכול אצלו ארוחת ערב והסכמתי.

אכלנו חביתה,סלט ושתי פרוסות של לחם שחור מוצנן אפשר לומר שהיה ממש טעים = )

גמרנו לאכול וחזרנו לחדר שלו,אני חייבת לציין שההורים שלו ממש מקסימים.
אחרי שהייתי אצלו עוד כמה זמן בסוף ב 8:30 בערב אני הלכתי לביתי,התקלחתי וצפיתי בטלוויזיה עד שהייתי עייפה.
הזמן אצלו עבר ממש מהר,בקושי הרגשנו שעבר משהו.
המבחן היום היה ממש קל חוץ מה-"ביוגרפיה לטררה" זה היה טיפה קשה..
אני מקווה שגם פה במבחן אני יוציא A+.

אני חייבת לסיים,

אין לי זמן היום לכתוב עוד,אני צריכה להכין שיעורים.

אז להתראות למחר, פז.

שוב אני כותבת כאן כי אני מרגישה צורך,

אין לי כל-כך מה לספר לך..

בערב בסוף זה התבטל ולא למדנו יחד אז קבענו להיום ב- 4:30 אחר הצהריים.
אני חושבת שאתה ה"בן-אדם" היחיד שמבין אותי ויכל להקשיב לי.
בערב כשתבתי לך בלוג,אני הרגשתי הקלה,הרגשתי הרגשה שהינה,סוף-סוף אני יכלה לפרוק את רגשותיי ומישהו יבין אותי.
למרות שיש כאן בטח אנשים שמביטים פה בבלוג וקוראים את דברי לא מבינים למה אני מדברת אליך,בטח חושבים שהשתעגתיי.
אך לאומת האנשיים שחושבים שאני "השתגעתי" ושאני מדברת אליך כאילו אתה יצור-חי,כאילו אתה יכול לדבר,
אני חושבת שאני מצאתי את חברי הטוב,חבר שמבין אותי ושאני יכלה לחלוק איתו על הבעיות שלי ואת רגשותיי.
אולי זה נדוש כבר,אולי זה נדוש במה שאני כותבת עכשיו שאנשים אחרים בטח כתבו את זה,
אני לא דורשת תגובות,לא איכפת לי שלא יגיבו לי פה או שכן מפני שזהו בערך ספר חיי, הספר שאני יכלה לספר לו הכול.

נתראה מחר בלוג,

פז. 

אין כמו יום שבת,

אני חושבת שיום שבת הוא יום מיוחד.

כל המשפחה בבית,נחים ואוכלים ארוחות צהריים ובוקר ביחד.

התקוננתי היום למבחן בספרות,אני מקווה שאני יוציא A+.

אני עכשיו יושבת פה,מביטה במסך המחשב ורק חושבת על מה אני יכלה לספר.

כרגע אני חושבת על מוזה חדשה לסיפור.

בזמן האחרון המוזה שלי נעלמה.

אני מביטה דרך העצים שיש לי בחצר או בשמיים האפורים/כחולים שיש ורק חושבת,

חושבת על מה אני אכתוב הפעם.
אני מקווה שאני אמצא את המוזה חזרה.

הערב ב 8:00 אני הולכת לידיד שלי להתקונן ביחד למבחן בסיפרות.

אנחנו ידידים טובים אפשר לומר גם שכנים,הוא גר ממש קרוב אלי יכל להיות בגלל זה אנחנו ידידים טובים?!

אין לדעת LOL

החיים הם תעלומה אחת גדולה ואין לדעת מתי הפיתרון יגיעה.

להתראות למחר,פז.