לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

עוד בלוג סיפורי טוקיו הוטל... [:



Avatarכינוי:  ronky =]

בת: 27

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    נובמבר 2008    >>
אבגדהוש
      1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
30      




הוסף מסר

11/2008

פיק- חלק ב' (=


בגלל שאני כל כך נדיבה וכל הבולשיט...  ><"

סתם, הפיק כבר גמור, יהיו כנראה שלושה- ארבעה חלקים, כי יש דברים שאני צריכה לשנות.

מקווה שתהנו.

ותודה רבה על התגובות בפוסט הקודם!

 

טום פקח את עיניו, מסתכל על השעון לידו.

'אחת- עשרה וחצי...

פאק, פאק! אחת- עשרה וחצי!!'

נזכר כי הבטיח לביל שילחין את השיר החדש עד ארבע.

'הוא יהרוג אותי, דיוויד יהרוג אותי... לנשום, טום. אתה תקום עכשיו, תכין ארוחת בוקר ו... או!'

הוא נזכר בליל אמש, מפנה את ראשו לצד השני של המיטה.

'היא כל כך יפה', הייתה לו מין תחושה משונה בבטן, משה ו שהוא לא ידע להסביר. הוא הרים לרגע את החולצה, בעודו נזכר בלילה הקודם, חיוך התגנב לפניו. 'במחשבה שנייה... אולי הם יסלחו לי. שיזדיינו ביל ודיוויד, יש לי צהריים לעצמי. ולסאם. ולי עם סאם...'

חיוכו התרחב והוא הסתכל עליה שוב, קם ממיטתו, שטף את פניו והכין לשניהם ארוחת בוקר.

 

סאם פקחה את עיניה, מביטה סביב. 'אוי, אלוהים', אחשבה, מרימה את השמיכה כדי לאמת את חשדותיה וחייכה. 'וואו, איזה לילה...' נזכרה, נושכת את שפתיה. היא אספה את בגדיה מהרצפה, התלבשה והתיישבה חזרה על המיטה. 'עכשיו מה..?' שאלה את עצמה לאחר כמה דקות.

לא עבר הרבה זמן והיא שמעה קולות מכיוון כלשהו, היא קמה מהמיטה, צועדת בעקבות הקול.

"אממ... בוקר טוב", אמרה לטום, מחייכת. הוא הסתובב אליה במהירות.

"הי, בדיוק הכנתי ארוחת בוקר.." הוא נתן לה נשיקה קטנה על הפה, ובמהירות זה נמשך לנשיקה סוחפת וארוכה. היא דחפה אותו מעט אחורה, מצחקקת.

 

כעבור שבוע מאותו יום, נחשבו טום וסאם לזוג, והוא עדיין לא סיפר לה על הלהקה...

 

סאם פקחה את הטלוויזיה, מבינה שהערב הזה אבוד כי טום עובד, והיא נורא התגעגעה כשחיכתה לבד בבית. 'למה הוא לא מדבר איתי על זה כבר? אלוהים. פעם ביומיים הוא נעלם ככה לשעות, אני חושבת שהגיע הזמן שאני אדע במה הוא עובד...' היא לא נראתה מעוניינת במיוחד בעודה מזפזפת בין הערוצים. היא נעצרה על ערוץ הבידור, 'שנים לא ראיתי את הערוץ הזה', חשבה לעצמה, מגחכת.

קולו של כתב החדשות נשמע ברקע "ונעבור לראיון בלעדי עם הסולן והגיטריסט מלהקת הנוער המצליחה "טוקיו הוטל", נשמע במה עוסקת הלהקה בימים אלה ומתי משתחרר האלבום החדש. קבלו את התאומים הכי נחשקים בגרמניה.."

'"טוקיו הוטל"? מי אלה? בטח עוד איזו להקה טיפשית של ילדות בנות 14...' היא החזיקה את השלט, מתכוונת להעביר ערוץ, כשלפתע שמעה "האחים קאוליץ!".

לסתה של סאם נשמטה, היא הביטה המומה איך ביל וטום עולים לבמה, עיניה ריצדו מצד לצד וכבר עמדו בהן דמעות.

ביל וטום התיישבו בכיסאות האולפן, מחייכים ומנופפים מעט למעריצות.

"ערב טוב", אמר המראיין.

"ערב טוב", ביל ענה וטום הנהן.

"אז... אני מבין שאתם מתרגשים, עכשיו הקלטות ועוד חודש סיבוב הופעות חדש. זה מדהים!"

"כן", אמר ביל, "אנחנו מקליטים כרגע אחת ליומיים ושאר הזמן שלנו פנוי, ככה שזו סוג של חופשה שיתכן שלא תחזור בקרוב. אנחנו משתדלים לנצל את זה כמה שאפשר..." ביל אמר, מפנה את מבטו לטום.

'אז... מה טום בלהקה? גיטריסט, סולן...? איך הוא אף פעם לא סיפר?!' היא הרגישה את ליבה צורב, וכבר מזמן לא חשה בדמעות שזלגו על פניה.

"אני מקווה שאתם מנצלים את הזמן כמו שצריך", אמר המראיין, קורץ לטום "אני סומך עליך, טום..." טום חייך, שיחק בסייד שלו. 'הוא מפלרטט, אני שונאת אותו. הוא פאקינג מפלרטט!' סאם כל כך כעסה... היא הרגישה את ראשה כואב, ולבה לא הפסיק לפעום במהירות. "הזמן שלי מנוצל טוב מאוד", הוא אמר בגאווה. ביל גלגל את עיניו, "אני, בניגוד לטום, מנצל את הזמן לפיתוח הקול שלי, ויוצא פחות בערבים..." אמר, והמראיין המשיך בראיון הכי נוראי שסאם שמעה מעודה.

"אז, למישהו מחברי הלהקה יש בת זוג?" שאל המראיין. התאומים הנידו בראשם לשלילה.

פרץ הבכי של סאם רק גבר מרגע לרגע.

"ומה לגבי ההקלטות? כבר יש לחן לשירים?"

"ביל ואני עובדים על לחן לכמה שירים, והלחן של מספר שירים מהאלבום החדש כבר הוקלט. אני עובד כרגע על עיבודים על הגיטרה, וגוסטב וגיאורג נמצאים כרגע בהקלטות אחרונות של שירים שביל ואני כבר הקלטנו."

"זאת אומרת שקטעי השירה והגיטרה כבר מוכנים?" ביל וטום הנהנו במרץ.

'אז הוא גיטריסט, ממש יופי!' היא חשבה לעצמה, לא יודעת מה תעשה עכשיו. תעשה את עצמה כאילו היא לא יודעת? תבליג? תספר לו שגילתה?

בעודה מהרהרת, שמעה לפתע את דלת הדירה נפתחת...

 

 

אני יודעת שזה קצר יחסית, אבל ככה זה התחלק ;] 

נכתב על ידי ronky =] , 30/11/2008 06:04  
9 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של ב-3/4/2009 13:13
 



פיק- חלק א' :]


אני יודעת שיצאתי כזאאאאאאאת זונה כשכתבי שמחר יהיה פרק וזה היה שלשום,

אבל בגלל האיחור אני מפצה אתכן עכשיו ;]

חחחחח זה סיפור, פיק, וואנשוט, או איך שתרצו לקרוא לזה שנכתב ממש...

שלשום בבוקר.

ואני עדיין כותבת אותו, יש התחלה ויש סוף השאלה מה יהיה באמצע XD

יש לי עוד 2 חלקים מוכנים, אני חושבת.

אז בינתיים זה-

 

סאם החניקה פיהוק, 'קדימה, עוד פרק אחד וסיימנו להיום...' היא ידעה שעליה לכתוב את הפרקים שהבטיחה מוקדם ככל האפשר, אחרת דייב יכעס.

'גם כן עורך, ספר אמורים לכתוב כשיש מוזה, הוא חייב להפסיק לכפות עליי את זה'.

היא ראתה את המלצרית מתקרבת כשבידה החשבון.

'סופסוף הביתה, איזה יום ארוך!' היא הייתה כל כך עייפה, עד שחשבה שהיא עומדת להתעלף.

שאיפה ארוכה, נשיפה...

'יהיה בסדר, יאללה הביתה, לישון, נמשיך עם הסיפור אחר כך'.

היא הניחה שטר על השולחן, לוקחת בידה את התיק וקמה.

בלי לשים לב לנער שמגיע ממולה, המשיכה ללכת, מתכננת את רצף האירועים מהרגע בו תפתח את דלת ביתה ועד למחרת בבוקר.

 

"אני לא רוצה וזהו, תעזוב אותי כבר." אמר לתאומו.

"אבל מה אכפת לך, ביל?! בחייך, זה הערב האחרון בגרמניה!!!"

"לא אכפת לי, אני לא רוצה לצאת היום." ביל התחיל להתעצבן, נמאס לו מנסיונות השכנוע של טום בכל פעם מחדש.

"לא צריך, ביל. אתה כל כך מעצבן!" טום קם, נמאס לו כבר, ביל אף פעם לא רוצה לצאת, וזה הורס את התכנונים של כל שאר הלהקה.

כשראשו טרוד ומלא במחשבות, לא שם לב לנערה שבאה מולו.

"מצטער", אמר כשנתקל בה, מושיט את ידו לעזור לה לקום.

"הי, את בסדר..?" הילדה שכבה על הרצפה, עיניה עצומות, ולא הגיבה.

"פאק!" החניק צעקה ברגע האחרון, מפחד שיזהו אותו.

הוא הרים את הנערה בידיו, מכניס אותה לרכבו וחוגר לה.

'וככה נדפקה סופית היציאה שלנו הערב. המזל ממש קורץ לי היום...' חשב לעצמו, מניע את רכבו ונוסע לכיוון דירתם שלו ושל ביל.

 

סאם פקחה מעט את עיניה, סורקת את האזור. היא הביטה סביבה וחיפשה אחר משהו מוכר.

"שיט, איפה אני?" התיישבה מיד, ממשיכה להסתכל לכל כיוון אפשרי.

לפתע שמעה קולות מכיוון הדלת.

לתוך החדר נכנס נער עם ראסטות וסיידליפ, בידו כוס קפה. 'הוא מוכר לי מאיפה שהוא...' חשבה, 'טוב, שיהיה'. לרגע הרגישה לא נעים, הוא לא הבחין בה, ובכלל- מה היא עושה שם?! "אהממ..." זייפה שיעול, מצפה לתגובתו.

 

טום נשאר עם הנערה בחדר, מתעסק בלפטופ שלו ומשקיע סופסוף קצת זמן בבדיקת המייל.

בשעה 3 לפנות בוקר, החליט טום שהוא יוצא למרפסת להתאוורר. 'מעניין מה יהיה כשהיא תקום, זה ממש מוזר. מה אני הולך להגיד לה..?' אך מיד ביטל את המחשבות האלו בראשו. 'תירגע, טום. כולה ילדה. אז מה אם היא כוסית, ו... והיא בדיוק הטעם שלי, ו... אויש, די'.

הוא הלך למטבח והכין לעצמו קפה. בעודו פותח את דלת חדרו ונכנס, ראשו היה עדיין טרוד במחשבות. הוא התיישב על כיסא ליד השולחן עליו הונח הלפטופ. לפתע שמע מאחוריו שיעול והסתובב בבהלה.

"אמממ... שלום?" אמרה הנערה, מסמיקה ומחייכת מעט.

"היי... איך את.. מרגישה...?" שאל, לחוץ מהעובדה שעוד לא החליט מה יגיד לה כשתתעורר.

"אני בסדר... מי אתה, אם אפשר לשאול?" היא נראתה מהורהרת ולחוצה.

"או, מצטער, אני טום. פשוט התעלפת, ו..." גמגם, "אבל אין בעיה, אני יכול לקחת אותך הביתה אם את רוצה..."

היא הנהנה, מנסה לקום אך צעדיה כשלו וטום מיהר לתפוס אותה.

"או, אולי כדאי שבכל זאת.. תישארי עוד קצת..." סאם זרקה את עצמה על המיטה ונאנחה בקול.

"את בסדר, אמממ..?" –"סאם", אמרה.

"כן, הכל בסדר, סאם?" שאל, על פניו נראתה הבעת דאגה.

"אני רק קצת מסוחררת.." אמרה, מתרחקת ממנו מעט.

'אוף, מאיפה הוא מוכר לי, לעזאזל?!'

"יכול להיות שאנחנו מכירים מאיפה שהוא?" שאלה, וטום העדיף להשאיר את הדברים כמו שהם, למרות שהיה ברור לו שהוא מוכר לה מהטלוויזיה ומעיתונים, משום מה הוא לא רצה שתדע על הלהקה, ותסתמך על כך ביחסה אליו.

"לא, אני לא חושב... חכי, אני אביא לך מים ומשהו לאכול".

"לא, לא צריך!" ניסתה לעצור אותו, נבוכה.

"נו, באמת... רק רגע" אמר בעודו קם מהמיטה והולך חזרה לכיוון המטבח.

'מתוק, הטום הזה...' חשבה לעצמה וחייכה.

 

'היא כזאת מתוקה', אמר צד אחד בו, בעוד מצד שני חשב 'לא, היא לא עוד סטוץ, טום. אל תחשוב על זה!'

הוא הכין לה טוסט וקפה, והביא בצד גם כוס מים.

כשטום נכנס לחדר, פיה של סאם נפער "אתה משוגע!" אמרה לו, ופיה התעקל לחיוך קטן.

"כן, תודה טום, מדהים מצדך להשקיע ככה..." הוא אמר בציניות וחייך.

"כן, תודה רבה, אבל אני לא מתכוונת לאכול..."

"כן, את כן."

"אני לא"

"את כן"

"לא"

"למה נראה לך?"

"כי אני לא רעבה."

"לא אכפת לי..." אמר, מצמצם את המרחק ביניהם, כשבידו חתיכה מהטוסט.

הקרבה אליו הייתה מהפנטת עבור סאם, היא השתתקה, מביטה עליו, מתקרבת עוד,

ועוד קצת.

"אווירון" אמר פתאום, תוקע לה את החתיכה שהחזיק בפה.

סאם לא יכלה להתנגד, ובעודה ממשיכה ללעוס את הטוסט, נתנה אגרופים חלשים לחזו.

"אתה כל כך מציק!" –"תודה"

"אבל זה טעים, אני חייבת להגיד". אמרה, מתקרבת אליו שוב.

"אני יודע".

"אתה לא צנוע במיוחד, הא?" אמרה, מגחכת מעט.

"נופ". אישר וחיוכו רק התרחב.

לפתע סאם התנפלה עליו בנשיקה, אליה נסחף בלי לשלוט בעצמו בכלל. הכוחות של סאם חזרו אליה איך שהוא, במכה, והיא נשכבה מעל טום, מנשקת אותו בפראות.

'הוא פשוט... וואו.' חשבה בעודה פושטת את חולצתו.

 

נכתב על ידי ronky =] , 27/11/2008 22:02  
18 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של ronky =] ב-29/11/2008 23:18
 



שוב כאן.


ועובדת על וואנשוט חדש שיתפרסם עוד הערב, או מחר [מקסימום, מילה שלי! ;]

 

מצטערת שעוד לא פורסם חלק שני לוואנשוט הקודם,

לא הספקתי בזמן האחרון [שהיה לחוץ מאוד, אני חייבת להגיד =S] והיום בבית ספר כשרציתי להמשיך- לא זכרתי איך בדיוק החלק הראשון נגמר :/

יפורסם בקרוב!!

 

 

תודה :]

נכתב על ידי ronky =] , 25/11/2008 14:33  
קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

1,858
הבלוג משוייך לקטגוריות: יצירתיות , אהבה למוזיקה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לronky =] אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על ronky =] ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2021 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)