" טעויות הן רק הזדמנויות - להתחיל מחדש בדרכים יותר חכמות .. "

4 וחצי בלילה .

אני יושבת במיטה .

שומעת את השירים האלה .

בלי קשר לכלום ,

גשם

ופעם ראשונה בחיי ,

שאני שומעת צליל טיפות שנוחתות על קרקע יבשה ,

ואף חיוך לא חוצה את הפנים שלי .

ובצורה קצת מלחיצה ,

ככל שהבכי שלי מתגבר ,

ככה גם הגשם .

אני מגבירה את המוזיקה ,

מכבה את האור ,

ופשוט שוכבת שמה ונזכרת .

 רעם . ברק .

זה הגשם הכי חזק שהיה כאן , יותר מכל החורף הזה , ב י ח ד .

ואז כל המשפחה מתעוררת , אז אני צריכה לצאת מהבועה הזאת שבניתי לעצמי למשך הזמן שיורד הגשם .

איכשהו , עוד לא הבנתי איך , * משהו עם המרזבים הסתומים לפי מה שאבא אמר * יורדים מים מאיזה פתח אוורור ,

שיש בחדר של ההורים שלי . אז שניהם קופצים ומתחילים לשים דלי וסמרטוטים ואבא עולה לגג לסדר את הבעיה .

אני מנצלת את כל האור והרעש והולכת רגע למחשב , קצת יותר רגועה ממקודם . ופשוט מסתכלת בתמונה הישנה הזאת .

כמעט שנה . יותר מידי זמן בשבילי . אני צריכה להפסיק את זה איכשהו . אני חייבת . בנתיים , מספיק לי ללכת לישון .

. If you were here I'd never have a fear " 

, So go on live your life

 . But I miss you more than I did yesterday

. You're so far away
 
 , So c'mon show me how

 " .. Cause I mean this more than words could ever say

יום העצמאות , למען האמת היה אחד הטובים שהיו לי . באמתבאמת נהנתי חוץ מכמה קטעים פחות נחמדים ,

[ כמו למשל , שהפסדתי את ההופעה של האליל שלי , אביב גפן , ואז אחותי התקשרה כשעוד לוסי מאיה ואני התארגנו ,

ואמרה לי  , " שמעי , השיר האהוב עלייך , " ואני שומעת ברקע את הסקסי ,

" עיגולים שחורים במקום עיניים , רואים עלייך , שלא נרדמת ...

אל תרגישי מיוחדת , את לא הראשונה ששיכורה ..  "  - זה רק הלב שכואב לך .

אבל סה"כ זאת הייתה בחירה דיי טובה לעלות לזיכרון . * עד כמה שכואב לי ולמאיה שלא יצאנו לרוק עצמאות :'( *

ראיתי הרבה אנשים שהיה לי ממש כיף לראות אותם .

והיה לי מצחיק להעלות נוסטלגיות של מה שהיה לי שמה שנה שעברה ><"   ^ ^

בקיצור , אין לי תלונות . היה טוב[:                        ויותר מהכל , התקדמנו לאנשהו . עכשיו , סופית , זה רציני .3>

הרבה זמן לא הייתי כאן , הרבה מאוווד זמן . אני חושבת שרק בגלל אתמול החלטתי באמממת להעלות פוסט .

במשך החודשיים האחרונים כתבתי איזה 5 פוסטים ובסוף התחרטתי ולא שמרתי אותם .

קשה להסביר את מה שגרם לי בכל זאת לרשום אחד עכשיו .

אתמול אפילו כתבתי שיר חדש . הפעם אחד שאפשר להלחין בניגוד לכל מה שכתבתי עד עכשיו .

אי אפשר להסביר בכלל איזה הקלה מטורפת אני מפיקה מזה . נעשיתי כלכך רגועה אחרכך , ואפילו הצלחתי לחייך .

* חלק מזה , אני חייבת לציין , היה גם בזכות לירון . תודה , אהובתי 3> *

משהו אחרון , וחשוב יותר מכל הפוסט הממשממש ארוך הזה ,

לשני המכוערים האלה שאיתי בתמונות , היה  י ו ם ה ו ל ד ת . אז תגידו מזלטוב[:

וכן , אני יודעת שהתמונות האלה מזעזעות וישנות , אבל מה לעשות שזה התמונות היחידות שיש לי איתם ><

לפחות היחידות הנורמליות שיש לי איתם D:               * טיול שנתי , כיתה ז' O: *

אוריקי שלי ועדן , מזלטוב גושי שומן שלי 333333> אוהבת אתכם .

סיימתי כאן  ,           גל .