יום יבוא ואהיה בלתי נראת.
זה מתחיל ב"אכלתי ארוחת בוקר גדולה" ונגמר ב"מזל טוב את גוססת" |
 כינוי:
take me for a walk בת: 32 תמונה
מצב רוח כרגע: 
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
אפריל 2008
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | | 27 | 28 | 29 | 30 | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 4/2008
פרק 10- למי זקוקה יותר.
אני מאושפזת כבר איזה שלושה חודשים.
הם לא רואים שזקוקה למיה.
אני מקווה שהיא תחזור, לא תהיה שפוטה של אנה, לא תנטוש כמוה.
חיפשתי אותה מלא, קראתי לה. היא לא באה. אנה מחזיקה אותה קצר. 'תחזרי' ביקשתי.
היחידה שתומכת, רוצה להקל עליי בכל דרך, לא כמו אנה שפשוט... מדרבנת, אבל רק לטובתה.
אנה רוצה אותי רזה ו.. מיה, מיה פשוט כאן, תומכת כמה שצריך ובמה שאני רוצה.
אז.. מי, מי יותר מתאימה כחברה?
אנה שולטת, מיה נשלטת.
אנה רעה, מיה טובה.
אנה היא כמו אוויר לנשימה, מיה פשוט עוזרת לנשום.
אנה מחפשת שלמות, מיה מחפשת אותי.
אנה דומיננטית, מיה שווה.
אנה פרפקציוניסטית, מיה אוכלת הרבה.
אנה אומרת את הכל בפרצוף, מיה עדינה.
אבל אנה לא רצתה את מיה, רצתה אותי לעצמה.
למיה לא אכפת עם מי, אך לאנה היא שפוטה.
אנה באה קודם, מיה באה אחרי.
אנה תמכה בי? באמת?
עם מיה אין ספקות, עם אנה יש המון.
אך מתגעגעת אני לשתיהן.. הרבה עד מאוד.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
