יום יבוא ואהיה בלתי נראת.

אבא התקשר.

אימא כועסת כי עניתי לטלפון.

אבא התקשר בחסוי.

אימא כועסת כי שיקרתי לה.

אבא ניסה לדבר איתי.

אימא כועסת כי ניסיתי גם לדבר איתו.

אבא..

אימא..

מה אני קשורה??

אימא רוצה שאני אדבר עם פסיכולוג.

למה?

כי היא לא רוצה להתמודד עם העובדה שהבת שלה יודעת שיש לה אבא.

היא לא רוצה שאני אתחבר אליו.

היא בטוחה שבזה שהוא עזב אותה אז.. הוא צריך לעזוב אותי ו.. זה לא נכון.

היא בטוחה שזאת חבילה: אני+היא. אממ.. לא!

בינינו, אימא שלי צריכה פסיכולוג ולא אני!!

אפילו המילה הזאת מעצבנת, פסיכולוג.

המשמעות שלה יותר מטרידה פסיכו-לוג.

אני פסיכו? עוד מעט גם יגידו שאני רוצחת אנשים.

אני לא מבינה פסיכולוגים.

אני לא מבינה את הרצון ללכת אליהם.

אתה בעצם משלם לבן אדם כדי שיקשיב לך.

עצוב? אפילו קצת פתטי.

אולי המצב ירגע.

אולי אימא תבין שאני קיימת ושאני לא היא, שאני לא משקפת אותה.

אולי.. אבא יחזור, יקח אותי ו.. אימא תישאר מאחור.