אני ממש מצטערת על העיכוב, כבר איבדתי את תחושת הזמן ו.. שנכנסתי ראיתי שלא נכנסתי מלאאא זמן, אז.. סליחה!
אל תאכלי כל כך הרבה.
אל תאכלי בכלל.
אם לא תאכלי תהיי יפה.
אם תאכלי תהיי פרה.
אל תגידי שרעבה, ככה בסוף תאכלי.
[תעמידי פנים שאכלת ואם שואלים שוב תגידי שכן,
ואז תאמרי להם שאכלת את כל מה שרצית,
הרי.. במשקל שלך את יכולה לאכול הכל.]
תנשמי.
תקיאי.
כשאין מה להקיא, שותים מים.
רעבה? תקיאי.
לעסת מסטיק? תקיאי.
תחכי לאנה, כשהיא תבוא תעשי כל מה שהיא אומרת.
תתעלמי ממיה, כשהיא תבוא אל תאכלי, תני לה לבד ואז.. תקיאו ביחד.
תשלטי בעצמך, מי שולט, את או האוכל?
תחשבי כמה אנה יפה, כמה מיה אוכלת ולמרות זאת היא מושלמת.
תיזכרי שיש כאלה שהגנטיקה לצידן.
תיזכרי שאת לא כזאת.
תדעי שאת חזקה מהאוכל.
תיזכרי שתשוקה יש רק לרזון.
תדעי שזאת הנאה.
תדעי שיש לך תמיכה.
תדעי שאם מתנגדים זה מתוך אי הבנה.
תזכרי שאוכל הוא האויב.
אל תשכחי שרוב האנשים רזים, ואת רוצה להיות כזאת.
תיזכרי שאם אין מה לעשות לא אוכלים, עושים ספורט ואז נשקלים.
תיזכרי שאסור להתייאש.
תיזכרי שבולמוס זה רע.
לא להיכנע.
תחשבי על המידות הקטנות בחנויות.
תחשבי על ה-16 שנכנסת אליו, תחשבי למה תוכלי להיכנס עוד.
אל תשכחי את העובדה שאת שמנה, אם תחשבי אחרת את תירצי לאכול הכל,
רק כי את יכולה.
תיזכרי שאת רחוקה מהיעד.
תיזכרי את המאמץ.
תחשבי על השמנים בעולם.
תדעי שגם את.
תיזכרי את אנה.
תיזכרי כמה זמן השקיעה בך.
תיזכרי את האכזבה.
תזכרי שהגוף לא צריך אוכל, ורעב זה רק הרגל שיום אחד יעלם מהעולם.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
take me for a walk
