אוקיי אז חזרתי לפנימיה אחרי חופש מחלה, אבל מהר מאוד הצתערתי! (כנירא הייתי צריכה לעשות את עצמי חולה לאיזה 100 שנים הקרובות ואז לצאת לפנסייה!) ובחן כאשר חזרתי לפנימיה וזה יצא בדיוק לשבועיים, לחצי חודש! והצתרחנו להשאר שבת ולעבוד כמו איזה "בידלות" (ברוסית כמו סוסים במשק)... אז עבדנו ועבדנו ועבדנו.. ביום שישי, ואז למחרת יום שבת... מנוחה... סוף סןף....אוווו כן... בליה זה היה רק חלום... והנה 8 בבוקר יום שבת, ואנו כחיילים, עומדים לבושים ומוחנים ללא רצון, מול יום שלם של עבודה!
לפחות סבינושקה באה לאיזה כמה דקות" סוף סוף בובילא שלי, התגעגעתי! מאוד ! מאוד מאוד מאוד! מושי.... לא ראיתי אותה חצי שנה לפחות, כי היא עברה לפנימייה אחרת, חתיכת קקשיצ`קה קטנה!...
והנה אני כמעת בבית, אחרי כל העבודה הזאת! סוף סוף... לשבוע... heeeep!!! heeeep !!!HeReY כי השיחבה יוצאת לטיול שנתי, אייייייכסההההה!! לדעתי זה ממש גפוק לצאת לטיולים כאלה, רק כדי לקום בבוקר לתפס על איזה הר איזה 10000000 קילומתרים להפליץ בעוצמה ולרדת חזרה, לבוא לחדר מסריחה מזיע, להתקלח במקלחת משותפת, שמי יודע איזה קוף היה שם לפנינו, ולגור 500 אנשים בחדר, לשלושה fuCKinG DaYs. אולי זה לא ממש שונה מהפנימיה אבל אנחנו בחדר 4 אנשים, ואנחנו ZIMMER ZWEI 4EVA! ואני בותחת בכל אחת מהן! והמקלחת נקייה ומצוחצחת! כי אני מנקה שם))))
היו לנו הרבה צחוקים השבוע, לפעמים אני צוחקת כל כך חזק עד שלא יוצאות לי דמעות ואני בוכה מרוב צחוק!
היו יותר מדיי מבחנים וכבר בא לי להקיא כשאני שומעת "בנות לקום לחדר אוכל" אין לי אפילו כח להגיד למדריכים 3 מילים כה יפות "IDI NA HUI" או עוד כמה מילים בגרמנית כדי שהיא לא תתחיל לי ליצרוח אליי, אין לי מצב רוח לזה!
קיצר יש הרבה דברים רעים בבית כלא המתומתם הזה!