כדור הארץ למנגל
רק לפירומנים חם בחורף |
| 7/2010
המכפכף
תמיד היה לי אותו, בגב של הראש שלי, נותן לי כאפה קטנה מבפנים כל פעם שראיתי סיטואציה שרציתי להיות בה, כמו אמא קטנה ופולנייה בראש שלי שאומרת לי "למה אתה לא יכול להיות כמו הבן של הקליימנים לו אין בעיה להשיג בחורה?, או למה אתה לא יכול להיות כמו הבן של צביקה ותמצא עבודה?" כל פעם שאני קולט את אבי מחבק מישהי חדשה או את יוני חוזר במדים של הבחור שיקבל משכורת בסוף החודש.
זה מבאס המכפכף הזה, כי אני לא עושה כלום בשביל סיטואציות, אני מתבטל, יושב ומתבונן על העולם, מסרב לקחת חלק ממנו או לפחות כמו שהתחלתי להבין לאחרונה, מפחד לקחת חלק ממנו... ואז אני פשוט מוצא את עצמי כל היום אוכל כאפות מעצמי שאין על מי להתעצבן, וכדי לספק את החשק לסיטואציה אני כמו מושיט יד לשלט ומוותר אחרי שאני מגלה שהוא רחוק מדי בשביל להגיד לעצמי "טוב ניסיתי".
לפני כמה שנים הוא התחיל לדבר, כאן התחלתי לחבב אותו, הוא היה מדרבן אותי, כי עצלן בסדר גודל כמו שלי אי אפשר להקים רק בכאפה, צריך גם להאכיל אותו בסרטים "תראה את הכוסית הזאת? איך הוא השיג לעצמו אחת כזאת, נו בחייאת תראה אותך, אתה הרבה יותר טוב ממנו אז שים לב איפה היד שלו נמצאת כרגע ואיפה שלך"
אז בזכותו התחלתי לחיות, ואני חייב להגיד במשחק זה הרבה יותר כיף ממה שזה נראה מהספסל..
עכשיו עובדים על חיים טובים יותר, והתוצאות באות עם עצמן...
תחיו טיפה, זה בהחלט נראה יותר טוב מהאפשרויות החלופיות 
| |
|  כינוי:
מנגל בן: 32
מצב רוח כרגע:  |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
