אחרי הרבה זמן שלא כתבתי, יצא לי שני קטעים מאוד מוצלחים בזמן האחרון (בפוסטים הקודמים) (ביום אחד למען האמת).. אז הופתעתי כשהיה לא קשה יותר לכתוב, את הקטע הבא..
אני חושב שזה סימן טוב
העובדה שזה כבר לא יוצא לי,
אני חושב שזה סימן לשיפור כלשהו
להתייצבות הסטאטוס קוו...
אבל זה לא מרגיש כל כך נעים
אם תשאלי אותי, כרגע...
זה לא מרגיש יציב,
זה לא מרגיש רגוע.
וכל רגע משהו יכול להתפרץ,
עם המטענים שכבר נאגרו,
הלבה מחכה לרגע
כדי לצאת בסערה!
והשמיים יבערו שוב,
כמו בימים עברו
ואז כולם ירוצו
לאבדון, בבהלה.
ועכשיו הכל
תקוע.
בזרם חלש -
הסכר לא נפרץ.
שום דבר לא יוצא
לחצים רק מצטברים,
ונזכרים בימים עברו,
איך העולם היה תחת ידיהם,
ובטעמה המתוק של השליטה.
-
מתגליות העבר גיליתי שאני יכול לכתוב רק כשאני בדיכאון, בגלל זה הופתעתי שלא הצלחתי את הקטע הנ"ל..