אלה מכם שראו מועדון קרב כנראה זוכרים את הנשיקה הכימית
"אתה לא יכול ללמוד כלום עד שלא תפסיד את הכל"
וזה מה שקרה
-
כמו מגע אלוהי,
היית שם אך לא איתי
מתרחקת מרגע לרגע
וראיתי איך אני מאבד אמונה.
כמו רחמנות אלוהית
נשארת מספיק קרובה
כדי שיהיה לי אל מי לדבר
בשעת חסר בשעת צרה.
כמו הבריאה
הבאת לי כל תכלית
ובלעדייך, לא נשאר דבר
כמו האישה שאני אוהב
את האלוהות עצמה
בשיא מוחשיותה,
ממלאת אותי באמונה ואהבה
נשארת איתי בטוב וברע
ואני
אדם,
מאוהב באלה,
יעשה הכל כדי לזכות בצומת ליבה
אך לא ראוי לאהבתה
מנסה לגעת באלוהות
אך שורף הכל בדרכו,
אני חוטא, מגיע לי למות
אך את גורמת לי לרצות שלא.
מצטער על שפגעתי בך אלתי היקרה,
מצטער על שחטאתי מספר לא קטן של פעמים
ותודה שסלחת, תודה מדהימה שלי, שלא איבדת בי אמונה.