איך זה מרגיש,
אין עתיד באופק
אין מקום שיש סיבה טובה להיות בו.
איך זה מרגיש,
להיות תמיד בצד
אף פעם לא באמצע
אף פעם לא קרוב מספיק
לא לקחת חלק.
איך זה מרגיש?
ואין לי חלום
אין לי געגוע שט לי בזמן
שממשיך לנוע
איך זה מרגיש?
המון זמן לא הרגשתי ככה,המון זמן לא הרגשתי בילבול .
רוב הזמן אני נמצאת במקום שנכתב עוד לפניי,מקום שהכתבתי לעצמי .
"פה תהיי" ושם אני .
אני לא מצליחה להתרגל לאווירה הזאת ,לאווירה של הסוף .
אני חושבת עלייו יותר מדי, יותר ממש שחשבתי שאצליח לחשוב עליו אי פעם , אני מרגישה אכזבה גדולה, מצידי . מצידו .
אני רוצה שהוא יחזור , שנדבר סוף סוף , המצב הזה מסתכל אותי. אני לא יודעת מה לחשוב,אני לא יודעת אם הוא רוצה בכלל לדבר איתי, לקבל ממני סימן חיים לפחות.
הלוואי והכל היה פשוט יותר.

"לא נמצאה האבידה,חתיכה של לב שבור".