לילה טוב,אף אחד .

בשבועיים האחרונים,הרגשה נורא מוזרה מציפה אותי. משפיעה על מצבי הרוח שלי (אז כל מי ששם לב,הפכתי לאדם עם מצבי רוח משתנים) ,איך שאני מגיבה

לכל דבר,באשר הוא . כל מה שאני מקבלת לאחרונה,אני לא מצליחה להתרכז בו עד הסוף , לסיים משהו . ולעשות אותו בצורה מושלמת,בדיוק כמו שאני אוהבת.

והיום,התקופה הזאת, הראתה את סופה,כמעט את סופה. שיתפתי את אחותי הבכורה , בהרגשה שלי,וכמו תמיד היא יודעת איך להפוך את המצב-רוח המאוכזב שלי להיפוכו הגמור , ושוב אולי . אני חוזרת אל עצמי . אולי. יש לי הרגשה שיש יותר מדי מעצמי , ואני לא יודעת לאן כל זה יילך . מצד אחד , אני מרגישה שאני לא מרצה את כל היכולות שלי,מצד שני , אני מרגישה כאילו אני עושה 'יותר מדי' מה שאני יודעת בוודאות שאני לא , כי יש לי הרגשת החמצה קטנה,אבל זו העבודה של התקופה המתסכלת הזאת,שתיגמר לה , בקרוב .

'אני לא מפחדת,הזמן בשבילי,ייעצר רק מחר, הכל שקר . הסוף טוב '

פעם ראשונה,מיוזמתי,הכנתי לעצמי את השוקו הכי טעים שיכלתי להכין אי פעם , שוקו רותח , כמעט לא יכלתי להחזיק את הכוס. סחבתי את השמיכה אחרי,והתיישבתי בחוץ , בשיא הקור,עם כוס גדולה מלאה בנוזל מתוק וחם , בדיוק כמו שאני אוהבת . פעם ראשונה הרגשתי את החורף,ופעם ראשונה הרגשתי את הכייף שאפשר להרגיש בו , שנאתי את החורף עד הרגע הזה,הסתכלתי אל השקיעה , ואל השמש שנעלמת לאט מאחורי ההרים הירוקים שמקשטים את השמיים הכתומים . נשענתי וחיממתי את עצמי עם לגימה קצרה של השוקו . זמן איכות עם עצמי , הרבה זמן זה לא קרה לי . כל הזמן הייתי עסוקה בלפזר את האנרגיות שלי על שטויות , שאני בטוחה שלא היו שוות את הביזבוז הזה. ואז,בא השקט , שנתן לי להבין , שמפה, מהנקודה הזאת , זה רק אני והעצמי שלי.

השבוע הזה התחיל,בצורה כמעט מושלמת , בצורה מובנת , מנקודת מבט שונה לחלוטין. ולהפתעתי,גם אם היה לי נורא קשה להשלים עם זה,יש דברים שאין לי שום שליטה עלייהם,שום דבר שאני יכולה לעשות לגבייהם , אז אני מניחה להם לנפשם , ונותת להם לנווט לבד. כשזה יגיע אליי,ואני אוכל לעשות עם זה את הדבר הנכון אני אתערב. המשך שבוע נפלא . ולילה טוב.