אז לא טעיתי,השבוע שלי באמת התחיל בצורה קצת עקומה ,אבל לאט לאט אני מתיישרת . ואני באמת מנסה להיות אופטימית .
אחרי שבכיתי , אחרי שפרקתי באוזניי חברתי הטובה את כל הרע שיושב לי על הלב, נרגעתי. לקחתי נשימה ארוכה . וכששאלו אותי איך אני מרגישה עכשיו , כתבתי " מושלם " אבל אז מחקתי את השורה הזאת , ונשמתי עמוק. ושוב כתבתי את המילה ההזויה הזאת , ושלחתי את ההודעה. ואז חיוך קטן התפשט על השפתיים שלי, והבנתי שלא הכל נורא כ"כ , ולא באמת נורא לי כ"כ כמו שאני מדמיינת את זה. וכל זה , אולי מבחן קטן שההוא שם למעלה מציב בפניי. לבדוק את יכולת הספיגה שלי . את יכולת העמידה שלי במצבים דומים לכמעט רצון להעלם .
ורציתי. ואז דמיינתי את עצמי , עם תיק על הגב, על ההר הכי גבוה בעולם , לבד . הולכת בין הסלעים ונושמת את האוויר הכי נקי שאי פעם נשמתי . מגיעה למקומות , שאף פעם לא חלמתי עלייהם , למקומות שרק אני נמצאת בהם , הראשונה ממליוני אנשים בעולם . אני אוהבת את הטבע , כל דבר שקשור אלייו , ועכשיו זה רק אני והוא. ואף אחד לא חסר ליידי . למרות שאני רוצה שתהייה איתי עכשיו , אני מעדיפה להיות לבד על ההר הזה, שהוא יהיה רק שלי, שסוף סוף , יהיה לי משהו פרטי ששייך לי , משהו שרק אני אוכל לראות אותו , לאוהב אותו, להבין אותו. למרות שלטבע יש שפה משלו , אני מבינה גם אותה ,ומשתפת כל דבר במה שעובר עליי , ושם , במקום הזה. הכל מבין אותי , אני לא צריכה להסביר את עצמי שוב ושוב ולתרגם את המחשבות שלי לדבר אחר והיפוכו .
דמיינתי אותי הולכת לאיבוד , בלעדייך , עושה לעצמי את הדברים הכי רעים שאני יכולה לדמיין , ואז ראיתי אותך נשבר לרסיסים קטנים , כשראית אותי שבורה , בעצמי . לא יכולה להרים את עצמי , ואתה לא יכול להתקרב אליי, כי הצבתי מולי חומה , שאפילו בן אדם שאני כ"כ אוהבת לא יכול לעבור דרכה, ואתה פשוט מסתכל עליי , ולא נלחם אפילו . מסתכל עליי ולא מבין מה קורה שם . עד שאני נעלמת .
ואז אתה רק מבין , כמה אהבתי אותך , וסבלתי מכל דבר שלא הבנתי , שבא מתוך רגש שאף פעם לא תצליח לבטא בפניי .
Everyone's leanin' on me
Cuz sometimes it feels like the world's almost over
But then she comes back to me
